דברים שיש לדעת על סקרי וסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נובמבר 2013 - קיבלתם הודעה כי אתם משתתפים בסקר של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) וכי בקרוב יתקשר אליכם סוקר או יופיע בביתכם. יש מספר דברים חשובים שעליכם לדעת:

1. אי שמירת פרטיותכם -  הלמ"ס או הסוקר מטעמו יאמרו כי תישמר פרטיותכם בנתונים שאתם מוסרים לסוקר. עניין זה נכון לגבי המגזר הפרטי, אולם נתוניכם יכולים לשמש את רשויות המדינה השונות כגון מס הכנסה, מס רכוש, מע"מ, ביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרדי הממשלה השונים וכל רשות ממשלתית. יתרה מכך הלמ"ס אף יעביר מטעמו פרטיכם לכל רשות ממשלתית אם יראה לנכון כי אתם חייבים לה כסף או דבר.

2. הלמ"ס אינו מתגמל את הנסקרים - קיבלתם מטלה מהסוקר לביצוע הסקר. מדובר במילוי חוברות עבות כרס, מעקב יומיומי אחר הוצאותיכם, והכנסותיכם, זה גוזל לכם שעות רבות, הלמ"ס אינו משלם לכם על עבודתכם.

3.  סקרים רב שנתיים - ישנם סקרים הנמשכים שנים שבהן האזרח נדרש כל שנה להשקיע שעות רבות מזמנו למילוי טפסי הסקר.

4. הסוקר מגיע לביתכם ללא הודעה מוקדמת או עלול לארוב לכם בכניסה לבית - סוקרי הלמ"ס מופיעים ללא הודעה מוקדמת, או מתקשרים מטלפון במספר חסוי או גלוי. הסוקרים גם אורבים לאזרח בפתח ביתו.

5. לא נבחרתם באקראי - הסוקר יאמר לכם כי נבחרתם באקראי, אולם למעשה רוב הסקרים הם מוזמנים ע"י רשות ממשלתית כזאת או אחרת שרוצה לדעת עליכם פרטים כגון הכנסותיכם, איך נראה ביתכם, מה עוסקים הילדים, מי עובד וכמה מרויח ועוד. ברור שהכוונה בכל המקרים למצוא עילות לגביית מיסים כאלו ואחרים מכם, או לפגוע בזכויותיכם בעניין זה או אחר שאתם מקבלים מהרשויות.

6. הלמ"ס מאיימים בשוט פקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית - הסוקר בתחילה מדבר בנחמדות אולם אם לא תשתפו פעולה לטעמו הוא ידווח לממונה שיאיים בהפעלת סנקציות. ע"פ תקנות הסטטיסטיקה התשל"ב 1972 יש ללשכה סמכות לחייב אנשים למסור לה מידע לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת. מי שאינו מוסר את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית - סעיפים 21 ו-22 לפקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית.

7. דווח לממונים - סוקר הלמ"ס חייב לדווח לממונים על כל שאלה בסקר שלא עניתם עליה.

8.  הסתרת מידע מהנסקר - ע"פ הנחיות הלמ"ס לסוקר, אל לו לדבר עם הנסקר על פקודת הסטטיסטיקה. כאמור ע"פ פקודת הסטטיסטיקה סעיפים 21-22 יש רשימה של אירועים בהם הנסקר עובר על חוק העונשין ןדינו מאסר 3 חודשים כגון: אינו כותב אמת בשאלון, משמיד, משחית או מקלקל ללא סמכות כדין שאלון המכיל פרטים שנאספו ועוד.

9. הסוקר מקבל גיבוי מלא מהממונים - ע"פ הנחיות הלמ"ס לרכזי סוקרים יש לתת גיבוי מלא לסוקר בכל בעיה של אי שיתוף פעולה מצד הנסקר.

10. עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם - סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להגיע לפרטים האישיים של הנסקרים ומצאו דרך לזהות את הנסקר, אף שהסקר אמור להיות אנונימי.

קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר , מאת עמית בן-ארויה , 31.07.2002 , הארץ

גיא כהן, בן 27 מתל אביב, וחברתו גרים יחד ונוטים לעתים לשתף את סביבתם הקרובה במתחולל בחייהם. ואולם, השניים מעדיפים שלא יכפו עליהם למסור מידע אישי לטובת עריכת מדדים סטטיסטיים - אפילו אם יהיו לתועלת לכלל אזרחי המדינה. לפני כחצי שנה פנתה אליהם טובה, סוקרת מטעם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (למ"ס), וטענה שעלו במדגם הלשכה. לפיכך, אמרה טובה, עליהם לשתף פעולה, למלא שאלונים שונים וכן לעקוב אחר מהלכיהם הכלכליים בדקדקנות. כדי לא להתבלבל או שמא לשכוח, הסבירה טובה, רצוי שישמרו את הקבלות מהמרכול או מכל בית עסק אחר.

כהן וחברתו, המעדיפה לשמור על אלמוניותה, סירבו לבקשה בנימוס. אך טובה לא ויתרה. היא שלחה את העלונים בדואר ואף צצה לביקור שבו הסבירה את ההיגיון שמאחורי הסקר. להפתעת בני הזוג, שהתמידו בסירובם, שלפה טובה את לשון החוק המאשר, כי אזרחים חייבים לשתף פעולה עם הפוקד (ראה מסגרת).

לשם השוואה, בארה"ב אין כפייה לשיתוף פעולה בשל גודלה של המדינה המאפשר יצירת מדגמים מספקים. בלמ"ס מדגישים, כי בכל המדינות המערביות מקובל לפנות לאזרחים לצורכי סטטיסטיקה, אם כי בחלקן קיים תגמול כספי. "באופן אבסורדי אנשים לעתים מוצאים את הסקר כמעניין", אומרת סוקרת, "כמה פעמים אנשים יכולים לתת לעצמם דין וחשבון על הוצאותיהם?".

הלמ"ס פונה לאזרח באמצעות עלון בדואר. לאחר מכן, הסוקר מגיע לביתו לא תיאום מוקדם. אם האזרח מסרב להיענות לסוקר השניים מתאמים ביניהם פגישה. אם האזרח עומד בסירובו הרכז האזורי שולח מכתב התראה לסרבן בצירוף לשון החוק או יוצר עמו קשר טלפוני. במקרה של סירוב נוסף שולח היועץ המשפטי של הלמ"ס מכתב נוסף. בעבר היו נערכים סקרים מפורטים רק אחת לשבע-שמונה שנים, אך לאחרונה הוחלט לפנות באופן רציף לציבור ולסכם את הממצאים אחת לשנה-שנתיים. מעל 80% מהפניות לאזרחים בסקר הוצאות משק הבית האחרון שנערך בשנתיים האחרונות נענו בחיוב. לסקר הקשישים האחרון נענו למעלה מ-90% מהנשאלים.

הלמ"ס יוזמת סקרים ומדגמים במטרה לפלח את החברה הישראלית ולבחון מתמטית את דמותה, מגזריה ותרבותה. המידע נגיש לכל אזרח חינם דרך אתר האינטרנט של הלשכה או במשרדיה. לדעת המומחים אין אפשרות לגבש את הנתונים הרלוונטים ללא עזרת הציבור. את מדד המחירים לצרכן, למשל, ניתן לחשב באמצעות איסוף נתונים מחברות ומבתי עסק, אך בלתי אפשרי לקבוע את השינוי החל בחשיבות כל גורם המשפיע על המדד, ללא מידע מהציבור.

אורה מאיר, מנהלת מרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב, מציינת כי גורמים כלכליים, פרטיים וציבוריים, עושים שימוש נרחב בנתונים הנצברים בלשכה. אחת הדוגמאות לכך היא הקמת רשת הרכבות בשנים האחרונות. לדברי מאיר, מנהלי המיזם השתמשו בנתוני הלמ"ס כדי לקבוע, בין השאר, את תוואי הרכבות בהתאם לצורכי התושבים באזורים שונים.

"אנשים נהיו יותר ויותר חשדניים ולנו נהיה קשה יותר", מודה מאיר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ריבוי סקרים, משאלי דעת קהל וטלמרקטינג הנערכים תדיר ומעייפים את האזרח. גם הפיגועים אינם תורמים לפעילות הלמ"ס. מסתבר שאנשים חוששים לפתוח את ביתם בפני זרים.

אחת השאלות שהופנתה לקשישים בסקר מיוחד שבחן את צרכיהם הייחודיים היא "מהי רמת השליטה על הסוגרים?". בלמ"ס הסבירו, כי שאלה כזו ורבות כמותה מאפשרות הבנה טובה יותר של אורח החיים הגריאטרי ולמעשה מעניקות לקברניטי המדינה כלים להחליט, למשל, על רפורמות או שינויים שייטיבו לבסוף עם הנשאלים.

מאות שאלות מפורטות, המקיפות כמעט את כל תחומי החיים, מרכיבות את סקר "הוצאות משק הבית" בן 58 העמודים. בסקר נדרש הנשאל לציין איזה סוג גבינה רכש ובאיזה מרכול; סוג תרופות שרכש ומחירן; שכר השמרטף וציון תדירות העסקתו; שכר עוזרת הבית? ואפילו סוג העיתון אותו מעדיפים לקרוא וגובה התשר לשליח הפיצה. כמו כן, ישנן שאלות על הדקורציה הביתית, מכשירי החשמל, נופשים, הלבשה והנעלה, חינוך ועוד.

השאלה שמעוררת את ההתנגדות הגדולה ביותר אצל הישראלי המצוי היא על גובה הכנסתו. בסקר גם נדרש הנשאל לתאר במדויק את אופן רכישת דירתו (משכנתא וכו') או שכירתה. "האם היית בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?", מקשה השאלון, וגם מקומן של שאלות על מכשירי שמיעה או עדשות מגע אינו נפקד. לאזרח אסור להסתיר דבר - גם בנוגע לשאלות בריאותיות חודרניות. סקר מסוג זה מצריך שש פגישות בין הסוקרים לאזרח.

מרבית הסוקרים מטעם הלמ"ס הן נשים. זאת, אומרים שם, מכיוון שנשים "שוברות טוב יותר את הקרח" עם האזרחים. השאלה הנפוצה ביותר של האנשים שנבחרו להשתתף בסקרים היא "מה ייצא לי מזה". בדרך כלל, הם גם נוהגים להמליץ על שכנם, אשר לו, כביכול, יש יותר זמן פנוי.

סרבני הסקרים מטופלים ביד רכה

שלושה חודשי מאסר - זהו עונשו של מי שלא ישתף פעולה עם סוקרי הלמ"ס. "כל אדם שמותר לפי פקודה זו לדרוש ממנו פרטים לשם מפקד או סטטסיסטיקה אחרת חייב, אם נדרש לכך מאת הסטטיסטיקן או עובד מוסמך, למלא ולספק לפי מיטב ידיעתו את הפרטים שבכל שאלון לפי ההוראות המצורפות אליו או הנוגעות אליו", כך נקבע בסעיף 11 לחוק המכונה "פקודת הסטטיסטיקה" מ-1972. ואולם, מתברר כי לחוק אין שיניים. בפועל לא נפתחים הליכים משפטיים נגד הסרבנים. היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, עורך הדין דן יקיר, מציין כי מקור החוק הוא מתקופת המנדט ולכן אינו תואם לתפישות המודרניות של הזכות לפרטיות. לדעתו, אם מישהו מתנגד לשתף פעולה, הלשכה צריכה לוותר לו. "מי שמרגיש שהשאלון הוא פגיעה בפרטיותו, מן הראוי שהלשכה לא תכפה עליו". יקיר הוסיף, כי החוק האמור נחקק לפני חקיקת חוק היסוד ולכן לא ניתן לבטל סעיפים אפילו הינם סותרים את חוק היסוד. עם זאת, על פי בית המשפט העליון, גם חקיקה קודמת יש לפרש ברוח חוקי היסוד.