מדינת ישראל 2012 ע"פ הלמ"ס

הכתבה מדינת היהודים נוסח 2012 , עאישה סידאווי ‏| 23.07.12, רבנים למען זכויות אדם


"בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל" | cdogstar cuffs By cdogstar | cc: flickr

במדינת ארץ זבת חלב נולדה לה אישה, למדה בבית הספר, שירתה בצבא, התחתנה, הביאה ילדים, התגרשה ונהייתה אימא חד הורית. ובכל הזמן הזמן הזה היא עבדה והתקיימה ושילמה את חובה למדינה. ילדיה גדלו וגם הם למדו ושירתו בצבא. מבחינתה היא שילמה את חובה למדינה. עאישה סידאווי מתארת את המפגש של אזרחית עם הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה).

ביום בהיר אחד האישה חזרה לביתה ומצאה פתק מהלמ"ס שמבקש ממנה להשתתף בסקר. היא חשבה לתומה, שאין שום בעיה (כמו שאני חשבתי עד שהיא התקשרה אלי ע.ס) שהיא יכולה לסרב ולדחות את הבקשה. מסתבר להפתעתה שבמידה והיא תסרב, הדבר ייחשב כעבירה פלילית ובשל כך היא צפויה למאסר של שלושה חודשים. ברגע שהיא התלבטה הסוקרים החלו לרדוף אחריה וכל הזמן ניסו לשכנע אותה ברוגע, ובכוח לבצע את הסקר. אך היא סירבה בתוקף. היא טענה שלא מתאים לה לחשוף דברים אינטימיים לאחרים. לתחושתה, זה ממילא לא הביא שום תועלת. היא הרגישה שממש רודפים אותה. והיא אמרה לי: "לי רוצים לפתוח תיק פלילי, אני בן אדם שלא היה אפילו עֲבֵרַת תנועה ועשיתי את כל מה שהוטל עליי – למדינה שילמתי את כל חובתי" .

היא המשיכה בסירוב עד שלפני יומיים התקשרה אליי ואמרה שמנהלת המחוז התקשרה אליה וניסתה לשכנע אותה. היא שטחה בפני המנהלת את טענותיה והסבירה מדוע היא לא חושבת להשתתף בסקר. הן הגיעו להסכמה שהמנהלת תשלח לה כמה שאלות בפקס. וכך היא תבחר את השאלות שהיא רוצה לענות עליהן אם בכלל. ההסכם הושג אחרי שהתקיים מרדף של מספר חודשים אחר הסכמתה.

בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל.

אריה אהרון - עובד סוציאלי מנהל מחוז באיגוד העו"ס - סמנכ"ל בלמ"ס מפטר עובדת

נובמבר 2012 - השיטות המזוהמות של אריה אהרון העובד הסוציאלי, מנהל תפעול סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפטר עובדת.
אריה אהרון משמש גם באיגוד העובדים הסוציאליים כמנהל מחוז, עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט לנוער ללא ראיות.
אריה אהרון נוהג בלמ"ס כבשלו ומפטר עובדת בשיחת טלפון לא מזוהה, מבלי לתת הסבר או סיבה, באמצעות מנהלת משאבי אנוש אליסה. אריה אהרון מבזה בהתנהגותו את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נהלי הל"ס התקשי"ר ועוד.
אריה אהרון באמצעות ה"כישורים" הסוציאליים המלוכלכים שרכש כעובד סוציאלי מפטר את העובדת בדרך הפוגענית שיותר שהוא מסוגל.



קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסיכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...

מה קורה כשהאזרח אינו מעוניין להשתתף בסקר הלמ"ס

הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012

לפני כחודש קיבלו רונן ומלכי מכתב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובו התבשרו כי נבחרו להשתתף בסקר הוצאות משק הבית. במכתב צוין כי תוצאות הסקר משמשות כאחד המרכיבים העיקריים לחישוב מדד המחירים לצרכן. למרות זאת, רונן ומלכי העדיפו שלא לחשוף את הוצאותיהם. "אין לנו סודות, אנחנו משלמים מס כחוק ואין לנו כלום מתחת לבלטה, אבל אנחנו מעדיפים לשמור על פרטיותנו", אומרת מלכי ל'בשבע'. ראוי לציין כי למשתתף בסקר מדובר בכאב ראש לא קטן. המשתתף מקבל חוברת בה הוא נדרש לתעד במשך כשבועיים את קניותיו ולצרף קבלות. כמו כן עליו להקדיש זמן לענות על שאלות הסוקרת מטעם הלמ"ס, וכל זאת ללא תמורה.

לאחר כשבוע הגיעה סוקרת לביתם, ובנם של בני הזוג, שלא היו באותה עת בבית, הודיע בנימוס כי הם אינם מעוניינים להשתתף בסקר. ימים בודדים לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב ובו צוין כי הסקר מתבצע על פי פקודת הסטטיסטיקה המחייבת לשתף פעולה. וכי "חובת מסירת המידע, על פי דין גוברת על איסור הפגיעה בפרטיות הקבוע בחוק". עוד באותו היום הגיעה שוב הסוקרת לביתם. "בעיניי זו פגיעה בזכות הבסיסית שלי כאזרח לפרטיות", טוענת מלכי.

ח"כ אורי אריאל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אומר ל'בשבע' כי אכן מדובר בחוק אנכרוניסטי וכי אם תעלה הצעה לתיקון החוק הוא יתמוך בה. עם זאת, מציין אורי אריאל כי למיטב ידיעתו בפועל לא ננקטות פעולות אכיפה נגד מי שמתנגדים בתוקף להשתתף בסקר.

עו"ד שרון נגארי, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי בלמ"ס, אומרת ל'בשבע': "עבודת הלמ"ס מתבצעת בנקודת שיווי המשקל שיצר המחוקק בין הצורך בביצוע יעיל של עבודת הלשכה על פי החוק מחד, ובין זכותו של הפרט לפרטיות מאידך. במאזן זה קבע המחוקק כי הלשכה מוסמכת לדרוש דיווח על הנתונים שנתבקשו מכוח פקודת הסטטיסטיקה, וכנגד זאת מוטלת על הלמ"ס חובת שמירת סודיות מוחלטת על הנתונים שנאספו מכוח הפקודה.
"הסקרים הרבים והשונים שעורכת הלמ"ס נבנו במטרה לשקף את המצב לאשורו, ולכן ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של הציבור, ולהבנתו שההשתתפות בסקרי הלמ"ס מאפשרת קבלת החלטות מושכלות ומאוזנות המבוססות על נתונים אמיתיים ומלאים, על ידי הרשות המחוקקת ועל ידי הרשות המבצעת במדינה.
"אבקש להוסיף, כי הלמ"ס איננה ממהרת להשתמש בסמכויות האכיפה הנתונות בידה כנגד נדגמים פרטיים, בשל העדפתנו לזכות בשיתוף פעולה ציבורי מתוך הבנת הציבור את החשיבות החברתית שבהשתתפות בסקרים, ולא מתוך חשש מענישה פלילית".

הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012
הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012

כיצד אגרום לכך שסוקרי הלמ"ס יפסיקו להטריד אותי?

 שאלה ותשובה מאתר lawforum

שאלה

לאחרונה מטרידים אותי בבקשות חוזרות ונשנות לענות על סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הוצאות משק הבית.
דופקים לי בדלת ולא מרפים , משאירים לי פתקים בדלת שיבואו לבקר אותי שוב, אני נמנע מלהיות בבית כדי שלא אצטרך להתמודד עם דפיקות הסוקר  וכ"ו
אינני מעוניין ואינני מתכוון לענות על שום סקר כי אני רואה בכך פגיעה קשה בפרטיותי, על אף שמירת הסודיות שמחוייבת הלשכה.
שאלותיי: כיצד אגרום לכך שהסוקרים יפסיקו להטריד אותי?
מה יעשו לי אם אמשיך להתחמק או שאסרב במפורש לענות על הסקר? 
תודה,מ'

תשובה

מ' שלום,

(1) פקודת הסטטיסטיקה מחייבת אותך למסור ללשכה מידע הנחוץ ללשכה, לשם ביצוע הסקרים הסטטיסטיים מטעמה. ללשכה אכן קיימת סמכות להגיע לביתך, לדפוק על דלתך ולחייב אותך לענות על שאלון מטעמה. חשוב להדגיש לעניין זה כי, הלשכה מחויבת לשמור בסודיות את המידע שנמסר על ידך.
(2) באם תבחר לסרב במפורש למסור את המידע ו/או לענות על השאלון הדבר עלול להיחשב כעבירה פלילית, שבגינה קיים עונש מאסר של שלושה חודשים.

במקרה גם אני שלשום נדרשתי על ידי הלשכה לענות על מספר שאלות (וזאת כמו בכל שנה). הסקר אורך כמה דקות בלבד ולכן אני ממליץ אכן לשתף פעולה בעניין.

איך גוייסתי בכפייה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מאמר מאת מנחם רבוי - אוקטובר 2009 - 

זה התחיל במכתב מאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובו התבשרנו כי משפחתנו נבחרה להשתתף השנה בסקר "הוצאות והכנסות משק הבית". במכתב נאמר כי ההשתתפות הינה חובה על פי חוק . האם אפשר להכריח מישהו לפרט מה קנה, היכן קנה כמה ולמה? ממתי חייב האזרח להרשות לנציג השלטון לתחוב את אפו לתוך המקרר הביתי ?


 בשבועיים ומשהו בהם הייתי  "פועל לשכה" לא עשיתי זאת מרצון, לא קיבלתי תמורה כלשהי, בוצעה  פגיעה בפרטיות וכל זאת תחת איום ואזהרה שאם אסרב אחשב כמי שעובר עבירה פלילית…

הפתיח הזה מחייב הבהרה: מדובר בהשתתפות ב"סקר הוצאות משק הבית וסקר הכנסות" מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

זה התחיל במכתב די סתמי  מאת הלמ"ס ובו התבשרנו כי משפחתנו נבחרה להשתתף השנה בסקר .  נציג הלשכה ייצור עמנו קשר על מנת לתאם מפגש, ותודה רבה. עוד דבר נאמר במכתב, כי ההשתתפות הינה חובה על פי חוק וכי הנתונים נשמרים בסודיות.

האמת, לא ייחסתי חשיבות  גדולה מידי למכתב הזה. כמי שמקבל מעת לעת פניות טלפוניות מגורמים שונים מטעם "מכוני מחקר" או "סקרי דעת קהל" בבקשה להשיב "על כמה שאלות" ונוהג לסרב בעקביות למטלפנים, חשבתי שאפשר יהיה לנהוג באופן דומה גם בפניית הלמ"ס. האם אפשר להכריח מישהו לפרט באזני פלוני מה קניתי, היכן קניתי כמה ולמה? ממתי אני חייב להרשות לנציג השלטון לתחוב את אפו לתוך המקרר הביתי של משפחתי?

 טעיתי.

נציגת הלשכה, סוקרת חביבה וחייכנית, מסרה לנו מסמך מטעם היועץ המשפטי של הלמ"ס שבו נאמר כי על תקנות הסטטיסטיקה התשל"ב 1972 יש ללשכה סמכות לחייב אנשים למסור לה מידע לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת . מי שאינו מוסר את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית.[סעיפים 21 ו-22 לפקודת הסטטיסטיקה.] לא נאמר מה עונשו של עבריין פלילי כזה, המסרב למסור מידע. בפסקה נוספת במסמך נאמר כי הלמ"ס  חייבת לשמור בסוד את המידע שהיא אוספת, באופן שאינו מאפשר לזהות למי הוא שייך. קטע מיוחד במסמך מוקדש לאיסור הפגיעה בפרטיות. על פי הנאמר, יש אמנם במידע הנאסף בסקר הלשכה, משום פגיעה בפרטיות אבל הפגיעה הזו אינה עולה על הנדרש. מצוטטות שתי שורות מתוך פסיקת בית העליון שבה נאמר " איסוף המידע בסקרים של הלמ"ס נעשה למטרות סטטיסטיות בלבד, והפגיעה בפרטיות נעשית במידה הנדרשת בלבד לשם הפקת הסטטיסטיקה הרשמית של המדינה.

  • בנתונים משתמשות גם חברות פרטיות
בדפדפת ההסבר  של הלשכה נמסר על השימושים העיקריים בנתונים: קביעת הסל של מדד המחירים לצרכן על בסיס רישום ההוצאות של משקי הבית, נתוני  ההוצאות וההכנסות משמשים בסיס לקביעת מדיניות כלכלית חברתית של משרדי הממשלה  ויש גם "שימושים אחרים": ע"י חברות במגזר הפרטי חוקרים, ועוד…

השתכנעתי בחשיבות הסקר. לא השתכנעתי בכלל מהחיוב לכפות על האזרח בתוקף החוק הפלילי חובה למסור מידע. אפשר אולי להצדיק חיוב למסור מידע על הוצאות משק הבית  כדי שישמש בסיס לקביעת הסל של מדד המחירים לצרכן. אבל מדוע נדרש גם מידע על ההכנסות? מה זה קשור למדד המחירים לצרכן? מס הכנסה לא מספיק למדינה? ומדוע מידע זה נמסר לשימוש גם לחברות במגזר הפרטי, והוא גם משמש חומר גלם למחקרים שונים, חשובים ככל שיהיו. האם השימושים הנרחבים הנעשים בנתונים, אינם פוגעים מעבר למידה הראויה בפרטיותו של מי שאינו מעוניין למסור נתונים על הוצאותיו והכנסותיו לחוקרי הלמ"ס, המאלצים אותו לעשות כך באמצעות הנפנוף בחוק הפלילי?

אתם חושבים שאני מגזים? מנפח סתם עניין? אולי. אבל חכו שיגיע אליכם נציג הלשכה ויבשר לכם שעליתם במדגם. חכו שיציג בפניכם את רשימת המטלות שאתם צריכים לעמוד בהן.

להלן חלק מהמטלות:

המשתתף בסקר מקבל חוברת ובה שורת עמודות. משך חמישה עשר יום עליו למלא, כל יום, את הטופס. בעמודה הראשונה "יתאר באופן מפורט את המצרך או השירות שרכש. נדרש תיאור מפורט, ככל האפשר  של המוצר , כלומר חשוב לציין את מירב הפרטים כגון חלה פרוסה, שימורי אפונה ירוקה וכיוב' וכן את מירב הפרטים על השירות. לדוגמא נסיעה במונית שירות, נסיעה במונית מיוחדת. אם המוצר שנרכש הוא משומש יש לציין זאת. לגבי רכישת כרטיסיית אוטובוס, יש לרשום את מלוא התשלום ביום הקנייה. אם נפרעו חובות יש לציין את התשלום…"
בעמודה השנייה על המשתתף לציין "את הכמות . אם המוצר נקנה בתפזורת יש לרשום בטור 2 את מספר היחידות ובטור 3 את סוג האריזה…."
בעמודה השלישית "יש לרשום את סוג החנות כגון סופרמרקט היפרשוק , שוק. אין לרשום "קנייה בקניון" אלא יש לרשום את סוג החנות כגון "חנות נעליים…. "
בעמודה הרביעית יש לציין את התשלום המלא ששולם "כולל מע"מ, הובלה התקנה ובמקרה של קנייה באמצעות תווי קניה יש לציין זאת. …" יש לצרף קבלות/חשבונית על כל קניה וקניה.
  
  • האם הלמ"ס היא עוד מס הכנסה
בנוסף למילוי יומי של "יומן הקניות" יש לאסוף מסמכים ולהציגם בפני הסוקר. המסמכים הנדרשים הם: קבלות על רכישות כגון מוצרי חשמל, רהיטים, קבלות בנושאי הוצאות על בריאות, ספורט וטיולים בשלשת החדשים האחרונים. [הפירוט כולל רשימה של מאות מוצרים] קבלות על הוצאות שונות בשנה האחרונה כגון רכישת דירה, מכונית ורכישת רכב מנועי דו-גלגלי או טרקטור. קבלות על ביטוח דירה ומכשירי חשמל,חשבונות ארנונה,מים חשמל,וגז.[החשבון האחרון] שני חשבונות אחרונים של הטלפון הקווי והסלולארי, ובנוסף לכך אישורים על תשלומי ביטוח חיים,קופות גמל,ביטוח מנהלים ,קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, פוליסות ביטוח של הרכב [אם ישנו רכב] ביטוח חובה, ביטוח מקיף, ביטוח צד ג' רישיון רכב וכן קבלות על תיקונים אם היו בשלשת החדשים האחרונים. עצמאי צריך לצרף מידע על הכנסה חודשית מתוך דו"ח רואה חשבון. שכירים צריכים להגיש תלושי משכורת של שלשת החדשים האחרונים. פנסיונרים יגישו תלושים בהם רשומה הפנסיה. יש להציג גם תלוש  של המוסד לביטוח לאומי במקרה של קבלת קצבה, בו מצוינים סוג הקצבה והסכום.

נדמה לי שבמס הכנסה דורשים פחות… [אולי מפני ששם דורשים רק דיווח על הכנסות]

סיכומו של דבר הבנתי שאין ברירה. אני לא הולך להתעסק עם חכמי הלשכה. אספתי קבלות ונתתי לסוקרת מטעם הלמ"ס שישבה ומילאה בשקדנות את יומן הרכישות, וביקשה גם הסברים: למה שילמת רק 5 ₪  עבור גיליון יום ו' של "ידיעות" ו – 12 ₪ עבור "מעריב". זה לא אותו מחיר שאלה? הייתי צריך להסביר שקיבלתי הנחה במחיר על "ידיעות" בתחנת הדלק. ואיזה סוג גבינה? 5% או 9% הקשתה? כאן רעייתי עזרה. ועוד מיני שאלות כאלה. בסך הכול היה די משעשע אם מתגברים על הרתיעה הראשונית. הסוקרת נחמדה. אפילו החלפנו בדיחות…

אבל עולות מספר שאלות די מטרידות:

נתחיל בתמיהות הקלות, לכאורה: הלמ"ס מבטיחים סודיות מוחלטת על הנתונים הנקודתיים ובשום אופן שלא תהיה אפשרות לזהות את המשפחה הנסקרת. מדוע אם כך נדרש האזרח למסור פרטים אישיים? מה אלה רלבנטיים למאפייני ההוצאה שלו. בלמ"ס מסבירים שיש הפרדה בין הפרטים האישיים ובין הנתונים. למה אם כן צריך אותם? התשובה: "כדי שלא תיפול במדגם פעם נוספת". למרות ההסבר קיימת זיקה בין שני הסוגי הנתונים. שניהם מקבלים קוד זיהוי אחיד. מבחינה טכנית  ניתן לחבר את הנסקר עם פירוט הנתונים שמסר.

עודחובת הסודיות מעוגנת בפקודת הסטטיסטיקה. אבל הפקודה היא משנת 1972. מי יערוב לכך שלא יהיה "עדכון" שיאפשר חשיפת הנתונים לצרכים מסוימים של המדינה? האם  כבר שכחנו את הויכוח על מאגר הנתונים הלאומי. האם זוכרים את חיוב הבנקים לדווח למפקח על מטבע חוץ ולרשות להלבנת הון על תנועות מסוימות בחשבונות המתנהלים אצלם. ומה על הקלות  בה מבוצעות האזנות סתר על ידי המשטרה? מובן שהכול למטרות ראויות , אבל הכול בעירבון מוגבל. 

  •  אין פצויי על הזמן המושקע באיסוף הנתונים 
עוד – מדוע החיוב בחוק למסור לנציגי הלשכה כל מידע שיבקשו. אינו כולל  הגבלה על התקופה בה ניתן לתשאל את האזרח. מדוע שבועיים שבהם מתבקש הנסקר לפרוש כל הוצאותיו אינם נחשבים לפגיעה העולה על הנדרש בפרטיות? זמנו של האזרח אינו כלול בשיקולים? אין לו ערך? ועל פניו, על פי המצב הנכחי ניתן לחייב ל"שרת" את הלשכה גם לתקופה של חודש. אפילו יותר. אם כבר "שפני מדגם" אז עד הסוף…

כנראה שהלשכה אינה יכולה לגייס מתנדבים, שישמחו לשתף פעולה, נוכח סוגי השאלות והמסמכים שהיא דורשת. על כן היא נזקקת לאכיפה בתוקף החוק הפלילי.
 
עוד – מדוע לא לחפש מתנדבים שייאותו לספק נתונים בתמורה לפיצוי/תשלום בעבור שעות העבודה שישקיעו באיסוף החומר במיונו ובמילוי הטפסים.  התשובה: אין ללמ"ס תקציב. אז מה הפיתרון? לאלץ את האזרח לספק את הנתונים הנדרשים. פגיעה בפרטיות ? אנשי הלמ"ס דאגו להסדיר באופן שיתאים להם את ההגדרה בחוק, תמורה בעבור עבודה? מה פתאום? הכול הולך בכפיה [יש אפילו סעיפי חוק לאכיפה] . "תעשו משהו למען המדינה", זה המוטו, "ואם לא תרצו נכריח אתכם בעזרת החוק הפלילי."

הערה: ברשימת המוצרים, שמספקת הלמ"ס ככאלה שיש לדווח עליהם, מופיעים ספרים תחת הסעיף "שונות". יחד עם סיגריות, טבק וצורכי דת…

הסוקר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחפש את א'

אוקטובר 2012 - שובו של הסוקר האובססיבי

אמש בשעה 20:00 ללשכה הסטטיסטית היה משעמם,היום בצהריים גם...

******

- הסוקר מלישכת הסטטיסטיקה"- כוח אדם" [SBC]
סיפור בלשי מטומטם

- לפני שבועיים -


באותו ערב , כשהוסקר מלשכת הסטיסטיקה,התדפק על דלתי,מאחורי הדלת הוא מוודא את זהותי ,בעודו משתמש בשם כינוי שבו הזדהתי לפני שנתיים ,כשהלנתי מפני מבקר המדינה אודות רשות מקומית בצפון הארץ,הנחשבת לבירת הנגב שם הרשות מתחיל בכ' ומסתיים בל', ובה התגוררתי עד לטרנספר שעשו לי ולילדיי כדי לסתום לי את הפה.בנוסף לתפירת תיקים" שרודפים אותי עד עצם היום הזה.

אתמול בצהריים הסוקר חזר כפי שהבטיח שיחזור ...
התעלמתי מצלצול הפעמון בדלת ,
בערב כשלא הייתי מוכנה ,הוא הפתיע וחזר שוב...
בקשתי ממנו שימתין לי למטה ומיד ארד אליו ,אני מודה שכבר דיי ,הסתקרנתי לגלות ,מה האובססיה של הסוקר...

הסוקר הציג בפניי תעודה מזהה ואת הלפטפופ שבו מצוייינים פרטים מזהים אודותיי וכמובן בשם הכינוי שבו הזדהתי בתלונה למבקר המדינה בשנת 2010.
נתון שהבהיר לי שאת המידע אודותיי הסוקר לא קיבל ממשרד הפנים.

הסוקר לא הכחיש שהמידע נאסף מרשום אוכלוסין בעירייה.

מה ההגיון שאותה רשות שסילקה אותי לפני שנתיים מרשותה ולא מפסיקה לרדוף אותי גם כשאני לא נמצאת ברשותה ,מזה שנתיים מעניין אותה מאוד מה אני עושה כשאני לא מתגוררת ברשותה ...אגב בתפירת התיקים שהרשות תופרת לי גם היא משתמשת בכינוי בטעות ומסגירה את עצמה בכוונותיה הזדוניות.

השאלון הקצר שהייתי אמורה לענות : האם אני מחפשת עבודה וכמה זמן אני משקיעה אם בכלל לחפש עבודה

עניתי לו : בשביל שאלה מטומטמת כזאת ,אתה מגיע אלי כבר בפעם השלשית מבזבז דלק על חשבון משלם המיסים,הרי יכולת לגשת ללשכת עבודה ולברר ...

אמש בשעה 20:00 ללשכה הסטטיסטית היה משעמם,היום בצהריים גם...

החלטתי לשנות אסטרטגיה: אתמול בערב כשהתקשרו אלי מהלשכה לסטטיסטיקה בטלפון לוודא שהסוקר הטרדן לא שכח לשאול אותי את כל השאלות המטומטמות....

המטלפן מעבר לקוו ,מזדהה כדירקטור של הלשכה: שלום, האם אני מדבר עם א' הוא שואל?
החלטתי שאטמון לו מלכודת, מאחר וחשדי כלפי הרשות המקומית שאינה מרפה ממני ורודפת אותי ,היא הרשות הוציאה כנגדי לאחרונה צוו עיקוב יציאה מהארץ וממילא הוא לא רואה אותי דרך הטלפון[אני מקווה]

עניתי לו א' כבר לא גרה בארץ היא היגרה לחו"ל.

מאחר והוא כנראה יודע שיש לי צוו עיקוב יציאה מהארץ,תשובתי הפתיע אותו הוא מנסה לשכנע אותי שאני טועה וזה לא יתכן..

הבנתי,שאני עומדת בפני מלחמת התשה" ,החלטתי לעבור לתוכנית ב'- ל" סכסך בינהם- " ובטרמינולוגיה שלהם " הפרד ומשול" . הבהרתי לו שהסוקר הסגיר אותם והתוודע לפני שהם בעצם משרד חקירות והוא בלש הנשלח מטעם הרשות המציקה שאינה מרפה ממני אף שאיני מתגוררת ברשותה מזה כשלוש שנים...
האויב מעבר לקוו הרגיש כמעה מובס הבין שההגנה הכי טובה היא התקפה התנפל עליי באיומים המבהירים לי שאיני אזרחית טובה מאחר ואיני משתפת איתו פעולה כחוק.
איך אתה דורש ממני להיות אזרחית טובה כשאתה מתקשר אליי ממספר חסום ?
ובמחשבה שנייה החלטתי להיות אזרחית טובה יותר ,הצעתי לו שאתן לו בתמורה את שכנתי שהיא משועממת ומאוד אוהבת שסוקרים מהלישכה הסטטיסטית סוקרים אותה.
אפילו הייתי נדיבה להציע בתמורה שתיי שכנות פר ?
אך הוא בשלו ,רק את א' הוא רוצה לסקור

לא א' ,לא סוקר..

הזהרתי אותו שאם יתקשר אלי שוב אתלונן במישטרה על הטרדה וניתקתי את הטלפון...

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסיכון.

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
 
אריה אהרון משתמש במידע של סוקרים שהוא שולח מהלמ"ס לבתי המשפחות בישראל להוצאת ילדיהם לאכלוס מרכזי הכליאה של רשויות הרווחה: פנימיות, משפחות אומנה, אימוץ סגור, מרכזי חירום ועוד.

אריה אהרון הפך את סוקרי הלמ"ס למרגלים של רשויות הרווחה לאכלוס מוסדות הכליאה של משרד הרווחה המופרטים המספקים ג'ובים לעובדי רווחה ועושים הון מתרומות, תקציבי ממשלה, והורים חרדים לגורל ילדיהם

צפו בתמליל ראיון של אריה אהרון מנהל תפעול הלמ"ס - יחידת סקרים, לקמפיין שהכין (ע"ח משלם המיסים בהון עתק) לאיתור ילדים למרכזי הכליאה של רשויות הרווחה.


מרכזי כליאה של רשויות הרווחה 
פנימיות: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , בראשית , אור שמחה
מרכז חירום , משפחות אומנה , אימוץ - השירות למען הילד , מרכז קשר ,

 פלייליסטים: ועדת החלטה , חסרי דיור , פנימיות , אלימות רשויות הרווחה , מרכזי קשר , אגפי רווחה תל אביב , הוצאת ילדים מהבית , חטיפת תינוקות , טיפול והשגחה במשפחת אומנה , קשישים , פקידות סעד

למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים

 הכתבה לא מילאתם סקר למ"ס? אתם עלולים להיעצר , אסף ברגרפרוינד , הארץ , יוני 2004

לפני כחודש, כאשר ג' ור' - בני זוג ממרכז הארץ - קיבלו מכתב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבו נמסר להם כי סוקר מטעמה עתיד לבקר בביתם בימים הקרובים ועליהם לשתף איתו פעולה ולחשוף בפניו את ההוצאות היומיות שלהם, הם לא התייחסו למכתב יותר מדי ברצינות.

כעבור שבועיים, בשעת צהריים מאוחרת, הופתעו בני הזוג כשעל מפתן ביתם התייצב סוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסוקר החזיק בידיו חוברת לא דקה במיוחד, שאותה הגיש לבני הזוג, והודיע להם כי במהלך 15 הימים הקרובים עליהם לרשום כל הוצאה יומית שיש להם - מהקטנה עד הגדולה ביותר.

"אתה לא רציני", אמר לו ר', "מדובר פה בפגיעה בפרטיות שלי, למה שאני אספק לך נתונים אישיים שכאלה?". לדברי ר', הסוקר הבטיח כי אין לו ממה לדאוג. "הוא הציג לי את החוברת והראה לי שכתוב עליה שמדובר במידע סודי, שהם משתמשים בו לצרכים שלהם ולא מעבירים לאף גוף אחר".

ר' לא השתכנע ולדבריו, התקשה להבין מדוע לאחר יום עבודה שנמשך בין 12-10 שעות, עליו למלא שאלון מורכב בנוגע להוצאות הפרטיות שלו ושל אשתו. ר' הודיע לסוקר כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה. בשלב זה, נראה שסבלנותו של הסוקר גם היא פקעה, והוא הודיע לבני הזוג ההמומים כי אם לא ימלאו את השאלון, "הוא יכול לבוא בפעם הבאה עם שוטר", כך לדבריהם.

מתברר כי איומו של הסוקר אינו איום סרק. על-פי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972, כל אזרח שנבחר בצורה אקראית למסור פרטים במסגרת שאלון שנשלח אליו חייב לספק את כל הפרטים, ובמידה והוא סירב או מסר במודע פרטים כוזבים, הוא עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר של עד שלושה חודשים. לדברי אריה אהרון, מנהל אגף בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "האוכלוסייה בישראל בדרך כלל משתפת פעולה עם הסוקרים. אנשים שמסרבים לענות על השאלון הם בערך 5%-4% מבין אלה שאנו פונים אליהם". לדברי אהרון, "בעקבות פעולות שכנוע שלנו, בדרך כלל גם הם לבסוף משתפים פעולה". אהרון מדגיש: "המטרה שלנו היא שהאזרח ימסור מידע אמין ואנחנו זקוקים לשיתוף פעולה של האזרחים. לכן, רק במקרים נדירים אנו מגישים תלונה למשטרה".

לדבריו, ישנה חשיבות גדולה להצגת תשובות מדויקות בשאלונים, מכיוון שהמידע שעולה בסקרים - בנוגע להוצאות של משקי הבית - מהווה את הבסיס לקביעת מדד המחירים לצרכן שמתפרסם מדי חודש. למדד יש השפעה רבה על הפעילות הכלכלית הישראל - בקביעת שערי החליפין של המטבע, הבורסה ושיעורי הריבית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה מדי שנה ל-25 אלף משקי בית ולעסקים עם סקרים מסוגים שונים. "כל אדם שנבחר מייצג ציבור שלם של אנשים שדומים לו", אומר אהרון, "ולכן, סירובו לענות על השאלות פוגע בכל אותו ציבור שהוא מייצג וביכולתו להשפיע על מדד המחירים לצרכן".

במקרה של בני הזוג י' ופ', בשנות ה-20 לחייהם, שנדרשו באחרונה על-ידי סוקרי הלשכה למלא את דו"ח ההוצאות היומיות שלהם, מתברר שהבחירה דווקא היתה מקרית. י' מספר על סוקרת שהתדפקה על דלתו ולאחר שהסביר לה כי המכתב שנשלח היה מיועד למשפחה שגרה בדירה לפניו, אמרה לו הסוקרת כי "זה לא נורא, העיקר שאתם בבית".

לדבריו, במשך שלושה שבועות הגיעה אליהם הסוקרת הביתה, ובמשך כ-20 דקות סייעה להם למלא את דו"ח ההוצאות. "למען האמת, מכיוון שלא היה לי כוח לשמור את כל הקבלות של ההוצאות היומיות שלי ושל בן זוגי, ובמיוחד כשנדרשתי להביא קבלה על כל יוגורט שקניתי, נאלצתי להמציא מהראש את הוצאות השונות. בכל אופן, מדויק זה לא היה", נזכר י'.

לדברי אהרון, השאלות שעליהן מתבקשים האזרחים לענות בסקר הם סבירות. "הסוקרים גם עוזרים לאזרחים למלא את השאלון", הוא אומר.

מעיון בשאלון הדומה לזה שהונח על שולחנם של ג' ור' עולה, כי מילוי השאלון הוא משימה יומית לא קלה.

על פי הההוראות, על הנשאלים לרשום בצורה מדויקת כל הוצאה יומית שהוציאו, היכן הם הוציאו אותה ומה סוג המצרכים שרכשו.

כך למשל, אם אחד מבני הזוג רכד במכולת השכונתית מוצרים בסכום של כ-100 שקל, עליו לרשום במדויק אלו מצרכים רכש ומה המחיר הספציפי של כל מוצר. עליו לרשום בנפרד את מחירה של כיכר הלחם ושל העוף הקפוא - שיש גם לפרט במדויק מה משקלו - ובנוסף, עליו לציין היכן המצרכים נרכשו - במכולת, בשוק או ברשת שיווק.

גם מקומם של דמי הכיס שמקבלים ילדי הנשאלים - לא נשכח. על פי ההוראות, על ההורים לרשום מה רכשו ילדיהם באמצעות דמי הכיס שקיבלו - כמו כרטיס קולנוע, משחק למחשב או ספר - ולציין את היום המדויק שהילד ביצע את הרכישה. בנוסף, אם הנשאלים רכשו מוצר בהנחה מסוימת עליהם לרשום את המחיר המלא ובנוסף, את המחיר לאחר הנחה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסת במלוא הרצינות לשאלונים שממלאים אזרחי המדינה בסקרים.

את מידת הרצינות ואת הצורך בקבלת נתונים מלאים ומדויקים מהאזרחים ניתן להעריך רק לאחר שקוראים את סעיף 4) 21) לפקודת הסטטיסטיקה. לפי סעיף זה, ניתן להטיל עונש של שלושה חודשי מאסר לא רק על מי שמסרב למלא את השאלון, אלא גם על כל אזרח שקיבל את השאלון והחליט לכתוב או לצייר עליו פרטים שהוא לא נשאל עליהם, שהם בבחינת "מגונים, מתועבים מעליבים או מחללי קודש".