פגיעה חמורה בפרטיות: הלמ"ס קונה מידע על אזרחים מחברות הסלולר בניגוד לחוק

פגיעה חמורה בפרטיות: המדינה קונה את המידע שלכם מחברות הסלולר , עומר כביר ואלירן מלכי , 22.11.15 , כלכליסט

מסמך התקשרות של הלמ"ס עם רמי לוי תקשורת חושף כיצד המדינה רוכשת מחברות הסלולר מאגרים של מספרי טלפון ומספרי זהות כדי לאפשר מעקב. הלמ"ס: "פעלנו כחוק"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רוכשת בדרך קבע מחברות הטלפון והסלולר מאגרי מידע שבהם משויכים מספרי הטלפון של לקוחותיהן למספרי תעודות הזהות שלהם, תוך פגיעה חמורה בפרטיות הלקוחות, כך חושף "כלכליסט".

דוגמה לכך ניתן לראות בבקשת פטור ממכרז שהגישה הלמ"ס לצורך התקשרות עם חברת הסלולר של רמי לוי. בבקשה נכתב כי הלמ"ס מבקשת לרכוש "קבצים של מספרי טלפון של מנויים" בהיקף של 9,300 שקל בשנה. בדברי ההסבר לבקשה פורט כי הדבר נעשה "לשם איתור נדגמים שלא נמצאו בכתובות המרשם".

בקשת הפטור המדוברת אמנם מתייחסת להתקשרות עם רמי לוי, ואולם ללמ"ס יש התקשרויות דומות עם כל חברות הטלפון והסלולר בישראל, ובראשן בזק, סלקום, פלאפון, גולן טלקום ו־HOT. על פי החוק, לחברות הטלפון אסור להעביר, ובטח שלא למכור, פרטים אישיים של לקוחותיהן לצד שלישי. הלמ"ס מהווה יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ונועדה לאסוף ולנתח מידע סטטיסטי על מדינת ישראל כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.

"חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת היא ספק יחיד, כמו כל חברת טלפון אחרת בתחומה", מוסבר הצורך בפטור ממכרז, "רק לחברת הטלפון איתה התקשרות הלקוחות קיימת אפשרות השיוך בין מספר טלפון ותעודת הזהות. אין גוף במשק שיוכל לקשר בין מספר תעודת הזהות לבין מספר הטלפון, למעט חברת רמי לוי תקשורת שבה מנוי הפרט”.

בתגובה לפניית "כלכליסט", בלמ"ס טענו כי רכישת המידע מחברות הסלולר נעשה לפי החוק. בלשכה טוענים כי הדבר נעשה בהתאם לסעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה, המסמיך את הלמ"ס לקבל מכל גורם מידע שדרוש לצורך השלמת סטטיסטיקה.

ואולם, לדברי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות עו"ד יהונתן קלינגר, הסעיף המדובר לא מאפשר ללמ"ס לאסוף מידע מסוג זה. "סעיף 15 לפקודת הסטטיסטיקה מדבר על מידע סטטיסטי ולא על מידע מזהה, ולכן הסתמכות עליו לא יכולה להועיל ללמ"ס", הוא הסביר ל"כלכליסט".

"עצם העובדה שההתקשרויות מבוצעות באמצעות פטור ממכרז, כלומר עסקה כלכלית, מראה כי זאת לא הדרך הנכונה", הוסיף קלינגר. "אם יש להם גישה לפי סעיף 15, הם היו יכולים לבוא לרמי לוי ולחייב אותו למסור להם את הנתונים. אם יש להם סמכות בחוק לבקש את המידע - זה אבסורד להניח שהם ישלמו עליו".

קלינגר אמר כי חוק נתוני תקשורת מאפשר לרשויות ממשלתיות לקבל מידע אישי על אזרחים, אבל ציין כי ללמ"ס אין אפשרות להסתמך עליו. לטענתו, "בחוק קבועות כמה רשויות שיכולות לבצע פעולה מסוג זה. הסטטיסטיקאי הממשלתי אינו אחד מהם".

גם לו היה מוסדר הדבר בחוק עדיין יש מקום לבקר את איסוף המידע. נוהג שבמסגרתו חברות פרטיות מוכרות לממשלה פרטים אישיים של לקוחותיהן, מבלי הסכמת ואפילו ידיעת הלקוחות, מהווה פגיעה לא מוצדקת בפרטיותם של אותם לקוחות, שיש להניח שרבים מהם לא ישמחו לדעת שמספר הטלפון האישי שלהם מועבר לידיו של פקיד ממשל. בנוסף, נראה שזה לא ראוי שחברה פרטית תתעשר בזכות מכירת מאגרי מידע של לקוחותיה, בין אם לגורם פרטי אחר ובין אם לרשויות מדינה.


מרמי לוי נמסר בתגובה: "על פי חוק, אנחנו חייבים לתת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים. אני גובה את הסכום שפלאפון מחייבים אותי על משיכת הנתונים מהם. מדובר בסכום של בערך 800 שקל בחודש”.

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.

פגיעה חמורה בפרטיות: המדינה קונה את המידע שלכם מחברות הסלולר , עומר כביר ואלירן מלכי , 22.11.15 , כלכליסט

הנחיות מנהליות לעבודת הסוקר - להימנע ליידע האזרח פקודת הסטטיסטיקה ודווח לממונים

להלן הנחיות מנהליות לעבודת הסוקר - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמה לסוקרי הלמ"ס באוקטובר 2012.

ניתן לראות כי ע"פ ההנחיות לסוקר יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה:
מתוך ההנחיות לסוקר:
"שימוש בפקודת הסטטיסטיקה
- בפנייה לנדגמים יש להימנע מאזכור הפקודה.
- כאשר נשאל הסוקר על חובת הדיווח ניתן להיעזר ולהציג את הפקודה או תקציר הפקודה. הסוקר יסביר את החובה החוקית להשתתף בסקר. לא יוזכרו הסנקציות המוזכרות בחוק ביחס ללא משיבים (למעט בסקרי עסקים).
- ניתן להציג את הפקודה, או תקציר הפקודה, לנדגם אם יבקש זאת.
- כל סירוב של נדגם או שאלה שהסוקר אינו יכול להשיב עליה תועבר לממונה הישיר."

תמוה מדוע הלמ"ס מנחה את הסוקרים להסתיר מהנסקרים פרט כה חשוב של חוק העונשין החל עליהם במצבי הסקר.


הנחיות לסוקר: יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה
הנחיות לסוקר: יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה



ע"פ פקודת הסטטיסטיקה סעיפים 21-22:
עבירות שונות
21.   אלה יאשמו בעבירה לפי פקודה זו:
(1)   המעכב או מפריע את הסטטיסטיקן או עובד מוסמך בהפעלת סמכות שהוענקה לו לפי פקודה זו;
(2)   המסרב או נמנע למלא שאלון שנשלח אליו או הונח אצלו כדין, או למסור את הפרטים הנדרשים בו, או לענות לשאלה או לחקירה שהופנתה אליו מכוח פקודה זו;
(3)   האומר ביודעין דבר כוזב בפרט מהותי שבשאלון שמילא או מסר לפי פקודה זו או בתשובה לשאלה שנשאל מכוחה;
(4)   המשמיד, משחית או מקלקל ללא סמכות כדין שאלון המכיל פרטים שנאספו לפי פקודה זו, או הכותב או המצייר, בשאלון המוצא לענין פקודה זו והנמסר לסטטיסטיקן או לעובד מוסמך, מלים, ציור או כל דבר אחר שהם מגונים, מתועבים, מעליבים או מחללי קודש;
(5)   עובד מוסמך המסרב או נמנע, בלי הצדק מספיק מחמת מחלה או סיבה בלתי נמנעת אחרת, למלא תפקיד המוטל עליו לפי פקודה זו או שנמסר לו מאת הסטטיסטיקן או מאת עובד הממונה עליו.
עונש כללי (תיקון מס' 1)  תשל"ח-1978
22.   האשם בעבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, דינו - מאסר שלושה חדשים.

עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם

עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם , אמיתי זיו , ינואר 2013 , TheMarker

סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להגיע לפרטים האישיים של הנסקרים ומצאו דרך לזהות את הנסקר, אף שהסקר אמור להיות אנונימי

 "כמה פעמיים היית נשוי?"; "האם יש לך בעיה בריאותית או פיסית כלשהי?"; "האם הטרידו אותך מינית ב-12 החודשים האחרונים?"; "מה היתה הכנסתך ברוטו מכל מקומות עבודתך בחודש שעבר?" - אלה הן רק חלק מהשאלות האישיות שמופיעות בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכולל מאות שאלות ומשתתפים בו יותר מ-7,000 נסקרים. ההשתתפות היא חובה על פי חוק.

מתברר שטבלאות הסקר המפורסמות באתר הלמ"ס חושפות הרבה יותר מסיכומים סטטיסטיים כלליים. סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב גילו דרך להגיע לפרטים האישיים של הנסקרים, עד לרמה של כל התשובות של משתמש בודד, ואף לזהות את הנסקר (על אף שהסקר אמור להיות אנונימי).

ד"ר ערן טרומר מהאוניברסיטה מספר: "המחקר נערך על ידי הסטודנטים ראזי מוקטרן וגולן סלמן כחלק מסדנה לאבטחת מידע בבית הספר למדעי המחשב של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתי ובהנחיית פרופ' קובי ניסים מאוניברסיטת בן גוריון ובחסות מכון צ'ק פוינט לאבטחת מידע. ניתחנו את הסקר של 2011, ומתוך 7,064 הנסקרים שיחזרנו 1,005 רשומות".

ממצאי הסקר מופיעים באתר הלמ"ס ומאפשרים חיתוכי מידע שונים. הסטודנטים מצאו דרך לתשאל את האתר עד לרמת הנסקר הבודד. טרומר: "הראינו שבתשאול מתוחכם אפשר להסיק ולשחזר את התשובות לשאלונים כפי שניתנו על ידי הנסקרים, עד לקבלת פרופיל מלא. על בסיס פרופיל התשובות של נסקר אפשר לעתים גם לאתר את האדם. הסטודנטים הצליחו לזהות ולהגיע אל אחת הנסקרות, והיא אישרה שאכן השתתפה בסקר ואת דיוק התשובות ששיחזרו. מי שיש בידיו מאגרי מידע נוספים יוכל לבצע הצלבות ולזהות נסקרים בקלות".

הלמ"ס: "לומדים את הדו"ח לעומק"

טרומר קושר את הדברים גם לדיון האקטואלי במאגר הביומטרי שמקימה המדינה, ושפעילים רבים טוענים כי המידע שבו עשוי לדלוף: "פיילוט המאגר הביומטרי כלל אינו כולל מדד של השמירה על פרטיות האזרחים. להבנתי, לא ריאלי לשמור על סודיות המאגר ולמנוע שימוש לרעה לאורך זמן".

מהלשכה נמסר בתגובה: "הלמ"ס לומדת לעומק את הדו"ח ואת השלכותיו על עבודתה בעתיד. יצוין כי הלמ"ס פועלת בנחרצות על פי פקודת הסטטיסטיקה למנוע חשיפה או זיהוי של פרטים בסקרים שהיא עורכת, ותפעל כך גם בעתיד. לגופו של עניין, הדילמה העומדת בפני כל הלשכות היא כיצד לאפשר למשתמשים השונים גישה למידע מקיף ככל האפשר, בד בבד עם החובה על שמירת הסודיות הסטטיסטית.

"בישראל, כמו בלשכות סטטיסטיות בעולם, אומצה גישה המאפשרת לחוקרים, למקבלי החלטות ולציבור גישה לנתונים הנאספים בסקרים, תוך שמירה קפדנית על הסודיות הסטטיסטית. האישור לשחרר קובצי פרט לא מזוהים נעשה בלמ"ס רק לאחר בדיקה קפדנית של רמת הסיכון לזיהוי הפרט, שהוא כמעט בלתי אפשרי. במחקר המדובר הצליחו החוקרים להרכיב רשומות של יחידים שבהן הזיהוי התבסס על היכרות מקרית אישית של אחד החוקרים עם הנדגמת, שלא הביעה התנגדות לחשוף את זהותה ואף את תמונתה. היות שהלמ"ס רואה בחומרה שימוש כגון זה בנתונים, אנחנו נפעל בהקדם למניעתו".

מפניות של חברות תקשורת ל-TheMarker עולה עוד כי ללמ"ס מאגר נרחב של מספרי טלפון. מאז 2004 פונה הלשכה לכל חברות התקשורת, שולחת להן קובץ עם מספרי תעודת זהות של אזרחי ישראל ודורשת כי החברה תצמיד לכל מספר תעודת זהות מספר טלפון. בקשות המידע הן לכ-100 אלף מספרי טלפון בשנה, והמספרים נשמרים אצל הלשכה. מטרת איסוף מספרי הטלפון היא ביצוע סקרים טלפוניים, כפי שמסביר אריה אהרון, סמנכ"ל משאבי אנוש בלמ"ס: "הנהוג קיים מאז 2004, והוא מאפשר לנו לפנות לאנשים טלפונית לסקרים במקום לשלוח סוקר לשטח. זהו חיסכון אדיר בעלויות. בעבר נבדק הנושא גם על ידי מבקר המדינה. המאגר מאובטח על פי חוק ומבטיח סודיות מלאה. עד עתה כל ספקיות התקשורת שקיבלו את הבקשה העבירו את הנתונים לאחר שבדקו את החוק". אהרון אישר שתמורת העברת המידע מקבלות חברות התקשורת תשלום מהלמ"ס.

עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם , אמיתי זיו , ינואר 2013 , TheMarker
עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם , אמיתי זיו , ינואר 2013 , TheMarker

דברים שיש לדעת על סקרי וסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נובמבר 2013 - קיבלתם הודעה כי אתם משתתפים בסקר של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) וכי בקרוב יתקשר אליכם סוקר או יופיע בביתכם. יש מספר דברים חשובים שעליכם לדעת:

1. אי שמירת פרטיותכם -  הלמ"ס או הסוקר מטעמו יאמרו כי תישמר פרטיותכם בנתונים שאתם מוסרים לסוקר. עניין זה נכון לגבי המגזר הפרטי, אולם נתוניכם יכולים לשמש את רשויות המדינה השונות כגון מס הכנסה, מס רכוש, מע"מ, ביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרדי הממשלה השונים וכל רשות ממשלתית. יתרה מכך הלמ"ס אף יעביר מטעמו פרטיכם לכל רשות ממשלתית אם יראה לנכון כי אתם חייבים לה כסף או דבר.

2. הלמ"ס אינו מתגמל את הנסקרים - קיבלתם מטלה מהסוקר לביצוע הסקר. מדובר במילוי חוברות עבות כרס, מעקב יומיומי אחר הוצאותיכם, והכנסותיכם, זה גוזל לכם שעות רבות, הלמ"ס אינו משלם לכם על עבודתכם.

3.  סקרים רב שנתיים - ישנם סקרים הנמשכים שנים שבהן האזרח נדרש כל שנה להשקיע שעות רבות מזמנו למילוי טפסי הסקר.

4. הסוקר מגיע לביתכם ללא הודעה מוקדמת או עלול לארוב לכם בכניסה לבית - סוקרי הלמ"ס מופיעים ללא הודעה מוקדמת, או מתקשרים מטלפון במספר חסוי או גלוי. הסוקרים גם אורבים לאזרח בפתח ביתו.

5. לא נבחרתם באקראי - הסוקר יאמר לכם כי נבחרתם באקראי, אולם למעשה רוב הסקרים הם מוזמנים ע"י רשות ממשלתית כזאת או אחרת שרוצה לדעת עליכם פרטים כגון הכנסותיכם, איך נראה ביתכם, מה עוסקים הילדים, מי עובד וכמה מרויח ועוד. ברור שהכוונה בכל המקרים למצוא עילות לגביית מיסים כאלו ואחרים מכם, או לפגוע בזכויותיכם בעניין זה או אחר שאתם מקבלים מהרשויות.

6. הלמ"ס מאיימים בשוט פקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית - הסוקר בתחילה מדבר בנחמדות אולם אם לא תשתפו פעולה לטעמו הוא ידווח לממונה שיאיים בהפעלת סנקציות. ע"פ תקנות הסטטיסטיקה התשל"ב 1972 יש ללשכה סמכות לחייב אנשים למסור לה מידע לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת. מי שאינו מוסר את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית - סעיפים 21 ו-22 לפקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית.

7. דווח לממונים - סוקר הלמ"ס חייב לדווח לממונים על כל שאלה בסקר שלא עניתם עליה.

8.  הסתרת מידע מהנסקר - ע"פ הנחיות הלמ"ס לסוקר, אל לו לדבר עם הנסקר על פקודת הסטטיסטיקה. כאמור ע"פ פקודת הסטטיסטיקה סעיפים 21-22 יש רשימה של אירועים בהם הנסקר עובר על חוק העונשין ןדינו מאסר 3 חודשים כגון: אינו כותב אמת בשאלון, משמיד, משחית או מקלקל ללא סמכות כדין שאלון המכיל פרטים שנאספו ועוד.

9. הסוקר מקבל גיבוי מלא מהממונים - ע"פ הנחיות הלמ"ס לרכזי סוקרים יש לתת גיבוי מלא לסוקר בכל בעיה של אי שיתוף פעולה מצד הנסקר.

10. עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם - סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להגיע לפרטים האישיים של הנסקרים ומצאו דרך לזהות את הנסקר, אף שהסקר אמור להיות אנונימי.

קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר , מאת עמית בן-ארויה , 31.07.2002 , הארץ

גיא כהן, בן 27 מתל אביב, וחברתו גרים יחד ונוטים לעתים לשתף את סביבתם הקרובה במתחולל בחייהם. ואולם, השניים מעדיפים שלא יכפו עליהם למסור מידע אישי לטובת עריכת מדדים סטטיסטיים - אפילו אם יהיו לתועלת לכלל אזרחי המדינה. לפני כחצי שנה פנתה אליהם טובה, סוקרת מטעם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (למ"ס), וטענה שעלו במדגם הלשכה. לפיכך, אמרה טובה, עליהם לשתף פעולה, למלא שאלונים שונים וכן לעקוב אחר מהלכיהם הכלכליים בדקדקנות. כדי לא להתבלבל או שמא לשכוח, הסבירה טובה, רצוי שישמרו את הקבלות מהמרכול או מכל בית עסק אחר.

כהן וחברתו, המעדיפה לשמור על אלמוניותה, סירבו לבקשה בנימוס. אך טובה לא ויתרה. היא שלחה את העלונים בדואר ואף צצה לביקור שבו הסבירה את ההיגיון שמאחורי הסקר. להפתעת בני הזוג, שהתמידו בסירובם, שלפה טובה את לשון החוק המאשר, כי אזרחים חייבים לשתף פעולה עם הפוקד (ראה מסגרת).

לשם השוואה, בארה"ב אין כפייה לשיתוף פעולה בשל גודלה של המדינה המאפשר יצירת מדגמים מספקים. בלמ"ס מדגישים, כי בכל המדינות המערביות מקובל לפנות לאזרחים לצורכי סטטיסטיקה, אם כי בחלקן קיים תגמול כספי. "באופן אבסורדי אנשים לעתים מוצאים את הסקר כמעניין", אומרת סוקרת, "כמה פעמים אנשים יכולים לתת לעצמם דין וחשבון על הוצאותיהם?".

הלמ"ס פונה לאזרח באמצעות עלון בדואר. לאחר מכן, הסוקר מגיע לביתו לא תיאום מוקדם. אם האזרח מסרב להיענות לסוקר השניים מתאמים ביניהם פגישה. אם האזרח עומד בסירובו הרכז האזורי שולח מכתב התראה לסרבן בצירוף לשון החוק או יוצר עמו קשר טלפוני. במקרה של סירוב נוסף שולח היועץ המשפטי של הלמ"ס מכתב נוסף. בעבר היו נערכים סקרים מפורטים רק אחת לשבע-שמונה שנים, אך לאחרונה הוחלט לפנות באופן רציף לציבור ולסכם את הממצאים אחת לשנה-שנתיים. מעל 80% מהפניות לאזרחים בסקר הוצאות משק הבית האחרון שנערך בשנתיים האחרונות נענו בחיוב. לסקר הקשישים האחרון נענו למעלה מ-90% מהנשאלים.

הלמ"ס יוזמת סקרים ומדגמים במטרה לפלח את החברה הישראלית ולבחון מתמטית את דמותה, מגזריה ותרבותה. המידע נגיש לכל אזרח חינם דרך אתר האינטרנט של הלשכה או במשרדיה. לדעת המומחים אין אפשרות לגבש את הנתונים הרלוונטים ללא עזרת הציבור. את מדד המחירים לצרכן, למשל, ניתן לחשב באמצעות איסוף נתונים מחברות ומבתי עסק, אך בלתי אפשרי לקבוע את השינוי החל בחשיבות כל גורם המשפיע על המדד, ללא מידע מהציבור.

אורה מאיר, מנהלת מרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב, מציינת כי גורמים כלכליים, פרטיים וציבוריים, עושים שימוש נרחב בנתונים הנצברים בלשכה. אחת הדוגמאות לכך היא הקמת רשת הרכבות בשנים האחרונות. לדברי מאיר, מנהלי המיזם השתמשו בנתוני הלמ"ס כדי לקבוע, בין השאר, את תוואי הרכבות בהתאם לצורכי התושבים באזורים שונים.

"אנשים נהיו יותר ויותר חשדניים ולנו נהיה קשה יותר", מודה מאיר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ריבוי סקרים, משאלי דעת קהל וטלמרקטינג הנערכים תדיר ומעייפים את האזרח. גם הפיגועים אינם תורמים לפעילות הלמ"ס. מסתבר שאנשים חוששים לפתוח את ביתם בפני זרים.

אחת השאלות שהופנתה לקשישים בסקר מיוחד שבחן את צרכיהם הייחודיים היא "מהי רמת השליטה על הסוגרים?". בלמ"ס הסבירו, כי שאלה כזו ורבות כמותה מאפשרות הבנה טובה יותר של אורח החיים הגריאטרי ולמעשה מעניקות לקברניטי המדינה כלים להחליט, למשל, על רפורמות או שינויים שייטיבו לבסוף עם הנשאלים.

מאות שאלות מפורטות, המקיפות כמעט את כל תחומי החיים, מרכיבות את סקר "הוצאות משק הבית" בן 58 העמודים. בסקר נדרש הנשאל לציין איזה סוג גבינה רכש ובאיזה מרכול; סוג תרופות שרכש ומחירן; שכר השמרטף וציון תדירות העסקתו; שכר עוזרת הבית? ואפילו סוג העיתון אותו מעדיפים לקרוא וגובה התשר לשליח הפיצה. כמו כן, ישנן שאלות על הדקורציה הביתית, מכשירי החשמל, נופשים, הלבשה והנעלה, חינוך ועוד.

השאלה שמעוררת את ההתנגדות הגדולה ביותר אצל הישראלי המצוי היא על גובה הכנסתו. בסקר גם נדרש הנשאל לתאר במדויק את אופן רכישת דירתו (משכנתא וכו') או שכירתה. "האם היית בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?", מקשה השאלון, וגם מקומן של שאלות על מכשירי שמיעה או עדשות מגע אינו נפקד. לאזרח אסור להסתיר דבר - גם בנוגע לשאלות בריאותיות חודרניות. סקר מסוג זה מצריך שש פגישות בין הסוקרים לאזרח.

מרבית הסוקרים מטעם הלמ"ס הן נשים. זאת, אומרים שם, מכיוון שנשים "שוברות טוב יותר את הקרח" עם האזרחים. השאלה הנפוצה ביותר של האנשים שנבחרו להשתתף בסקרים היא "מה ייצא לי מזה". בדרך כלל, הם גם נוהגים להמליץ על שכנם, אשר לו, כביכול, יש יותר זמן פנוי.

סרבני הסקרים מטופלים ביד רכה

שלושה חודשי מאסר - זהו עונשו של מי שלא ישתף פעולה עם סוקרי הלמ"ס. "כל אדם שמותר לפי פקודה זו לדרוש ממנו פרטים לשם מפקד או סטטסיסטיקה אחרת חייב, אם נדרש לכך מאת הסטטיסטיקן או עובד מוסמך, למלא ולספק לפי מיטב ידיעתו את הפרטים שבכל שאלון לפי ההוראות המצורפות אליו או הנוגעות אליו", כך נקבע בסעיף 11 לחוק המכונה "פקודת הסטטיסטיקה" מ-1972. ואולם, מתברר כי לחוק אין שיניים. בפועל לא נפתחים הליכים משפטיים נגד הסרבנים. היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, עורך הדין דן יקיר, מציין כי מקור החוק הוא מתקופת המנדט ולכן אינו תואם לתפישות המודרניות של הזכות לפרטיות. לדעתו, אם מישהו מתנגד לשתף פעולה, הלשכה צריכה לוותר לו. "מי שמרגיש שהשאלון הוא פגיעה בפרטיותו, מן הראוי שהלשכה לא תכפה עליו". יקיר הוסיף, כי החוק האמור נחקק לפני חקיקת חוק היסוד ולכן לא ניתן לבטל סעיפים אפילו הינם סותרים את חוק היסוד. עם זאת, על פי בית המשפט העליון, גם חקיקה קודמת יש לפרש ברוח חוקי היסוד.

מדינת ישראל 2012 ע"פ הלמ"ס

הכתבה מדינת היהודים נוסח 2012 , עאישה סידאווי ‏| 23.07.12, רבנים למען זכויות אדם


"בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל" | cdogstar cuffs By cdogstar | cc: flickr

במדינת ארץ זבת חלב נולדה לה אישה, למדה בבית הספר, שירתה בצבא, התחתנה, הביאה ילדים, התגרשה ונהייתה אימא חד הורית. ובכל הזמן הזמן הזה היא עבדה והתקיימה ושילמה את חובה למדינה. ילדיה גדלו וגם הם למדו ושירתו בצבא. מבחינתה היא שילמה את חובה למדינה. עאישה סידאווי מתארת את המפגש של אזרחית עם הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה).

ביום בהיר אחד האישה חזרה לביתה ומצאה פתק מהלמ"ס שמבקש ממנה להשתתף בסקר. היא חשבה לתומה, שאין שום בעיה (כמו שאני חשבתי עד שהיא התקשרה אלי ע.ס) שהיא יכולה לסרב ולדחות את הבקשה. מסתבר להפתעתה שבמידה והיא תסרב, הדבר ייחשב כעבירה פלילית ובשל כך היא צפויה למאסר של שלושה חודשים. ברגע שהיא התלבטה הסוקרים החלו לרדוף אחריה וכל הזמן ניסו לשכנע אותה ברוגע, ובכוח לבצע את הסקר. אך היא סירבה בתוקף. היא טענה שלא מתאים לה לחשוף דברים אינטימיים לאחרים. לתחושתה, זה ממילא לא הביא שום תועלת. היא הרגישה שממש רודפים אותה. והיא אמרה לי: "לי רוצים לפתוח תיק פלילי, אני בן אדם שלא היה אפילו עֲבֵרַת תנועה ועשיתי את כל מה שהוטל עליי – למדינה שילמתי את כל חובתי" .

היא המשיכה בסירוב עד שלפני יומיים התקשרה אליי ואמרה שמנהלת המחוז התקשרה אליה וניסתה לשכנע אותה. היא שטחה בפני המנהלת את טענותיה והסבירה מדוע היא לא חושבת להשתתף בסקר. הן הגיעו להסכמה שהמנהלת תשלח לה כמה שאלות בפקס. וכך היא תבחר את השאלות שהיא רוצה לענות עליהן אם בכלל. ההסכם הושג אחרי שהתקיים מרדף של מספר חודשים אחר הסכמתה.

בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל.

אריה אהרון - עובד סוציאלי מנהל מחוז באיגוד העו"ס - סמנכ"ל בלמ"ס מפטר עובדת

נובמבר 2012 - השיטות המזוהמות של אריה אהרון העובד הסוציאלי, מנהל תפעול סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפטר עובדת.
אריה אהרון משמש גם באיגוד העובדים הסוציאליים כמנהל מחוז, עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט לנוער ללא ראיות.
אריה אהרון נוהג בלמ"ס כבשלו ומפטר עובדת בשיחת טלפון לא מזוהה, מבלי לתת הסבר או סיבה, באמצעות מנהלת משאבי אנוש אליסה. אריה אהרון מבזה בהתנהגותו את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נהלי הל"ס התקשי"ר ועוד.
אריה אהרון באמצעות ה"כישורים" הסוציאליים המלוכלכים שרכש כעובד סוציאלי מפטר את העובדת בדרך הפוגענית שיותר שהוא מסוגל.



קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...