‏הצגת רשומות עם תוויות סוקר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סוקר. הצג את כל הרשומות

הנחיות מנהליות לעבודת הסוקר - להימנע ליידע האזרח פקודת הסטטיסטיקה ודווח לממונים

להלן הנחיות מנהליות לעבודת הסוקר - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמה לסוקרי הלמ"ס באוקטובר 2012.

ניתן לראות כי ע"פ ההנחיות לסוקר יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה:
מתוך ההנחיות לסוקר:
"שימוש בפקודת הסטטיסטיקה
- בפנייה לנדגמים יש להימנע מאזכור הפקודה.
- כאשר נשאל הסוקר על חובת הדיווח ניתן להיעזר ולהציג את הפקודה או תקציר הפקודה. הסוקר יסביר את החובה החוקית להשתתף בסקר. לא יוזכרו הסנקציות המוזכרות בחוק ביחס ללא משיבים (למעט בסקרי עסקים).
- ניתן להציג את הפקודה, או תקציר הפקודה, לנדגם אם יבקש זאת.
- כל סירוב של נדגם או שאלה שהסוקר אינו יכול להשיב עליה תועבר לממונה הישיר."

תמוה מדוע הלמ"ס מנחה את הסוקרים להסתיר מהנסקרים פרט כה חשוב של חוק העונשין החל עליהם במצבי הסקר.


הנחיות לסוקר: יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה
הנחיות לסוקר: יש להימנע מאיזכור פקודת הסטטיסטיקה, ולדווח לממונה על כל שאלה שהנסקר מתקשה להשיב עליה



ע"פ פקודת הסטטיסטיקה סעיפים 21-22:
עבירות שונות
21.   אלה יאשמו בעבירה לפי פקודה זו:
(1)   המעכב או מפריע את הסטטיסטיקן או עובד מוסמך בהפעלת סמכות שהוענקה לו לפי פקודה זו;
(2)   המסרב או נמנע למלא שאלון שנשלח אליו או הונח אצלו כדין, או למסור את הפרטים הנדרשים בו, או לענות לשאלה או לחקירה שהופנתה אליו מכוח פקודה זו;
(3)   האומר ביודעין דבר כוזב בפרט מהותי שבשאלון שמילא או מסר לפי פקודה זו או בתשובה לשאלה שנשאל מכוחה;
(4)   המשמיד, משחית או מקלקל ללא סמכות כדין שאלון המכיל פרטים שנאספו לפי פקודה זו, או הכותב או המצייר, בשאלון המוצא לענין פקודה זו והנמסר לסטטיסטיקן או לעובד מוסמך, מלים, ציור או כל דבר אחר שהם מגונים, מתועבים, מעליבים או מחללי קודש;
(5)   עובד מוסמך המסרב או נמנע, בלי הצדק מספיק מחמת מחלה או סיבה בלתי נמנעת אחרת, למלא תפקיד המוטל עליו לפי פקודה זו או שנמסר לו מאת הסטטיסטיקן או מאת עובד הממונה עליו.
עונש כללי (תיקון מס' 1)  תשל"ח-1978
22.   האשם בעבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, דינו - מאסר שלושה חדשים.

דברים שיש לדעת על סקרי וסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נובמבר 2013 - קיבלתם הודעה כי אתם משתתפים בסקר של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) וכי בקרוב יתקשר אליכם סוקר או יופיע בביתכם. יש מספר דברים חשובים שעליכם לדעת:

1. אי שמירת פרטיותכם -  הלמ"ס או הסוקר מטעמו יאמרו כי תישמר פרטיותכם בנתונים שאתם מוסרים לסוקר. עניין זה נכון לגבי המגזר הפרטי, אולם נתוניכם יכולים לשמש את רשויות המדינה השונות כגון מס הכנסה, מס רכוש, מע"מ, ביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרדי הממשלה השונים וכל רשות ממשלתית. יתרה מכך הלמ"ס אף יעביר מטעמו פרטיכם לכל רשות ממשלתית אם יראה לנכון כי אתם חייבים לה כסף או דבר.

2. הלמ"ס אינו מתגמל את הנסקרים - קיבלתם מטלה מהסוקר לביצוע הסקר. מדובר במילוי חוברות עבות כרס, מעקב יומיומי אחר הוצאותיכם, והכנסותיכם, זה גוזל לכם שעות רבות, הלמ"ס אינו משלם לכם על עבודתכם.

3.  סקרים רב שנתיים - ישנם סקרים הנמשכים שנים שבהן האזרח נדרש כל שנה להשקיע שעות רבות מזמנו למילוי טפסי הסקר.

4. הסוקר מגיע לביתכם ללא הודעה מוקדמת או עלול לארוב לכם בכניסה לבית - סוקרי הלמ"ס מופיעים ללא הודעה מוקדמת, או מתקשרים מטלפון במספר חסוי או גלוי. הסוקרים גם אורבים לאזרח בפתח ביתו.

5. לא נבחרתם באקראי - הסוקר יאמר לכם כי נבחרתם באקראי, אולם למעשה רוב הסקרים הם מוזמנים ע"י רשות ממשלתית כזאת או אחרת שרוצה לדעת עליכם פרטים כגון הכנסותיכם, איך נראה ביתכם, מה עוסקים הילדים, מי עובד וכמה מרויח ועוד. ברור שהכוונה בכל המקרים למצוא עילות לגביית מיסים כאלו ואחרים מכם, או לפגוע בזכויותיכם בעניין זה או אחר שאתם מקבלים מהרשויות.

6. הלמ"ס מאיימים בשוט פקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית - הסוקר בתחילה מדבר בנחמדות אולם אם לא תשתפו פעולה לטעמו הוא ידווח לממונה שיאיים בהפעלת סנקציות. ע"פ תקנות הסטטיסטיקה התשל"ב 1972 יש ללשכה סמכות לחייב אנשים למסור לה מידע לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת. מי שאינו מוסר את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית - סעיפים 21 ו-22 לפקודת הסטטיסטיקה האנכרוניסטית.

7. דווח לממונים - סוקר הלמ"ס חייב לדווח לממונים על כל שאלה בסקר שלא עניתם עליה.

8.  הסתרת מידע מהנסקר - ע"פ הנחיות הלמ"ס לסוקר, אל לו לדבר עם הנסקר על פקודת הסטטיסטיקה. כאמור ע"פ פקודת הסטטיסטיקה סעיפים 21-22 יש רשימה של אירועים בהם הנסקר עובר על חוק העונשין ןדינו מאסר 3 חודשים כגון: אינו כותב אמת בשאלון, משמיד, משחית או מקלקל ללא סמכות כדין שאלון המכיל פרטים שנאספו ועוד.

9. הסוקר מקבל גיבוי מלא מהממונים - ע"פ הנחיות הלמ"ס לרכזי סוקרים יש לתת גיבוי מלא לסוקר בכל בעיה של אי שיתוף פעולה מצד הנסקר.

10. עניתם לסקר אנונימי של הלמ"ס? מישהו יודע את כל הסודות שלכם - סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להגיע לפרטים האישיים של הנסקרים ומצאו דרך לזהות את הנסקר, אף שהסקר אמור להיות אנונימי.

קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה
 
אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר

החוק מחייב לדווח לסוקרי הלמ"ס על הפרטים האינטימיים ביותר , מאת עמית בן-ארויה , 31.07.2002 , הארץ

גיא כהן, בן 27 מתל אביב, וחברתו גרים יחד ונוטים לעתים לשתף את סביבתם הקרובה במתחולל בחייהם. ואולם, השניים מעדיפים שלא יכפו עליהם למסור מידע אישי לטובת עריכת מדדים סטטיסטיים - אפילו אם יהיו לתועלת לכלל אזרחי המדינה. לפני כחצי שנה פנתה אליהם טובה, סוקרת מטעם הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (למ"ס), וטענה שעלו במדגם הלשכה. לפיכך, אמרה טובה, עליהם לשתף פעולה, למלא שאלונים שונים וכן לעקוב אחר מהלכיהם הכלכליים בדקדקנות. כדי לא להתבלבל או שמא לשכוח, הסבירה טובה, רצוי שישמרו את הקבלות מהמרכול או מכל בית עסק אחר.

כהן וחברתו, המעדיפה לשמור על אלמוניותה, סירבו לבקשה בנימוס. אך טובה לא ויתרה. היא שלחה את העלונים בדואר ואף צצה לביקור שבו הסבירה את ההיגיון שמאחורי הסקר. להפתעת בני הזוג, שהתמידו בסירובם, שלפה טובה את לשון החוק המאשר, כי אזרחים חייבים לשתף פעולה עם הפוקד (ראה מסגרת).

לשם השוואה, בארה"ב אין כפייה לשיתוף פעולה בשל גודלה של המדינה המאפשר יצירת מדגמים מספקים. בלמ"ס מדגישים, כי בכל המדינות המערביות מקובל לפנות לאזרחים לצורכי סטטיסטיקה, אם כי בחלקן קיים תגמול כספי. "באופן אבסורדי אנשים לעתים מוצאים את הסקר כמעניין", אומרת סוקרת, "כמה פעמים אנשים יכולים לתת לעצמם דין וחשבון על הוצאותיהם?".

הלמ"ס פונה לאזרח באמצעות עלון בדואר. לאחר מכן, הסוקר מגיע לביתו לא תיאום מוקדם. אם האזרח מסרב להיענות לסוקר השניים מתאמים ביניהם פגישה. אם האזרח עומד בסירובו הרכז האזורי שולח מכתב התראה לסרבן בצירוף לשון החוק או יוצר עמו קשר טלפוני. במקרה של סירוב נוסף שולח היועץ המשפטי של הלמ"ס מכתב נוסף. בעבר היו נערכים סקרים מפורטים רק אחת לשבע-שמונה שנים, אך לאחרונה הוחלט לפנות באופן רציף לציבור ולסכם את הממצאים אחת לשנה-שנתיים. מעל 80% מהפניות לאזרחים בסקר הוצאות משק הבית האחרון שנערך בשנתיים האחרונות נענו בחיוב. לסקר הקשישים האחרון נענו למעלה מ-90% מהנשאלים.

הלמ"ס יוזמת סקרים ומדגמים במטרה לפלח את החברה הישראלית ולבחון מתמטית את דמותה, מגזריה ותרבותה. המידע נגיש לכל אזרח חינם דרך אתר האינטרנט של הלשכה או במשרדיה. לדעת המומחים אין אפשרות לגבש את הנתונים הרלוונטים ללא עזרת הציבור. את מדד המחירים לצרכן, למשל, ניתן לחשב באמצעות איסוף נתונים מחברות ומבתי עסק, אך בלתי אפשרי לקבוע את השינוי החל בחשיבות כל גורם המשפיע על המדד, ללא מידע מהציבור.

אורה מאיר, מנהלת מרכז המידע של הלמ"ס בתל אביב, מציינת כי גורמים כלכליים, פרטיים וציבוריים, עושים שימוש נרחב בנתונים הנצברים בלשכה. אחת הדוגמאות לכך היא הקמת רשת הרכבות בשנים האחרונות. לדברי מאיר, מנהלי המיזם השתמשו בנתוני הלמ"ס כדי לקבוע, בין השאר, את תוואי הרכבות בהתאם לצורכי התושבים באזורים שונים.

"אנשים נהיו יותר ויותר חשדניים ולנו נהיה קשה יותר", מודה מאיר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ריבוי סקרים, משאלי דעת קהל וטלמרקטינג הנערכים תדיר ומעייפים את האזרח. גם הפיגועים אינם תורמים לפעילות הלמ"ס. מסתבר שאנשים חוששים לפתוח את ביתם בפני זרים.

אחת השאלות שהופנתה לקשישים בסקר מיוחד שבחן את צרכיהם הייחודיים היא "מהי רמת השליטה על הסוגרים?". בלמ"ס הסבירו, כי שאלה כזו ורבות כמותה מאפשרות הבנה טובה יותר של אורח החיים הגריאטרי ולמעשה מעניקות לקברניטי המדינה כלים להחליט, למשל, על רפורמות או שינויים שייטיבו לבסוף עם הנשאלים.

מאות שאלות מפורטות, המקיפות כמעט את כל תחומי החיים, מרכיבות את סקר "הוצאות משק הבית" בן 58 העמודים. בסקר נדרש הנשאל לציין איזה סוג גבינה רכש ובאיזה מרכול; סוג תרופות שרכש ומחירן; שכר השמרטף וציון תדירות העסקתו; שכר עוזרת הבית? ואפילו סוג העיתון אותו מעדיפים לקרוא וגובה התשר לשליח הפיצה. כמו כן, ישנן שאלות על הדקורציה הביתית, מכשירי החשמל, נופשים, הלבשה והנעלה, חינוך ועוד.

השאלה שמעוררת את ההתנגדות הגדולה ביותר אצל הישראלי המצוי היא על גובה הכנסתו. בסקר גם נדרש הנשאל לתאר במדויק את אופן רכישת דירתו (משכנתא וכו') או שכירתה. "האם היית בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?", מקשה השאלון, וגם מקומן של שאלות על מכשירי שמיעה או עדשות מגע אינו נפקד. לאזרח אסור להסתיר דבר - גם בנוגע לשאלות בריאותיות חודרניות. סקר מסוג זה מצריך שש פגישות בין הסוקרים לאזרח.

מרבית הסוקרים מטעם הלמ"ס הן נשים. זאת, אומרים שם, מכיוון שנשים "שוברות טוב יותר את הקרח" עם האזרחים. השאלה הנפוצה ביותר של האנשים שנבחרו להשתתף בסקרים היא "מה ייצא לי מזה". בדרך כלל, הם גם נוהגים להמליץ על שכנם, אשר לו, כביכול, יש יותר זמן פנוי.

סרבני הסקרים מטופלים ביד רכה

שלושה חודשי מאסר - זהו עונשו של מי שלא ישתף פעולה עם סוקרי הלמ"ס. "כל אדם שמותר לפי פקודה זו לדרוש ממנו פרטים לשם מפקד או סטטסיסטיקה אחרת חייב, אם נדרש לכך מאת הסטטיסטיקן או עובד מוסמך, למלא ולספק לפי מיטב ידיעתו את הפרטים שבכל שאלון לפי ההוראות המצורפות אליו או הנוגעות אליו", כך נקבע בסעיף 11 לחוק המכונה "פקודת הסטטיסטיקה" מ-1972. ואולם, מתברר כי לחוק אין שיניים. בפועל לא נפתחים הליכים משפטיים נגד הסרבנים. היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח בישראל, עורך הדין דן יקיר, מציין כי מקור החוק הוא מתקופת המנדט ולכן אינו תואם לתפישות המודרניות של הזכות לפרטיות. לדעתו, אם מישהו מתנגד לשתף פעולה, הלשכה צריכה לוותר לו. "מי שמרגיש שהשאלון הוא פגיעה בפרטיותו, מן הראוי שהלשכה לא תכפה עליו". יקיר הוסיף, כי החוק האמור נחקק לפני חקיקת חוק היסוד ולכן לא ניתן לבטל סעיפים אפילו הינם סותרים את חוק היסוד. עם זאת, על פי בית המשפט העליון, גם חקיקה קודמת יש לפרש ברוח חוקי היסוד.

מדינת ישראל 2012 ע"פ הלמ"ס

הכתבה מדינת היהודים נוסח 2012 , עאישה סידאווי ‏| 23.07.12, רבנים למען זכויות אדם


"בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל" | cdogstar cuffs By cdogstar | cc: flickr

במדינת ארץ זבת חלב נולדה לה אישה, למדה בבית הספר, שירתה בצבא, התחתנה, הביאה ילדים, התגרשה ונהייתה אימא חד הורית. ובכל הזמן הזמן הזה היא עבדה והתקיימה ושילמה את חובה למדינה. ילדיה גדלו וגם הם למדו ושירתו בצבא. מבחינתה היא שילמה את חובה למדינה. עאישה סידאווי מתארת את המפגש של אזרחית עם הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה).

ביום בהיר אחד האישה חזרה לביתה ומצאה פתק מהלמ"ס שמבקש ממנה להשתתף בסקר. היא חשבה לתומה, שאין שום בעיה (כמו שאני חשבתי עד שהיא התקשרה אלי ע.ס) שהיא יכולה לסרב ולדחות את הבקשה. מסתבר להפתעתה שבמידה והיא תסרב, הדבר ייחשב כעבירה פלילית ובשל כך היא צפויה למאסר של שלושה חודשים. ברגע שהיא התלבטה הסוקרים החלו לרדוף אחריה וכל הזמן ניסו לשכנע אותה ברוגע, ובכוח לבצע את הסקר. אך היא סירבה בתוקף. היא טענה שלא מתאים לה לחשוף דברים אינטימיים לאחרים. לתחושתה, זה ממילא לא הביא שום תועלת. היא הרגישה שממש רודפים אותה. והיא אמרה לי: "לי רוצים לפתוח תיק פלילי, אני בן אדם שלא היה אפילו עֲבֵרַת תנועה ועשיתי את כל מה שהוטל עליי – למדינה שילמתי את כל חובתי" .

היא המשיכה בסירוב עד שלפני יומיים התקשרה אליי ואמרה שמנהלת המחוז התקשרה אליה וניסתה לשכנע אותה. היא שטחה בפני המנהלת את טענותיה והסבירה מדוע היא לא חושבת להשתתף בסקר. הן הגיעו להסכמה שהמנהלת תשלח לה כמה שאלות בפקס. וכך היא תבחר את השאלות שהיא רוצה לענות עליהן אם בכלל. ההסכם הושג אחרי שהתקיים מרדף של מספר חודשים אחר הסכמתה.

בשנת 2012 את יכולה להיכנס לכלא, כי לא הסכמת להשתתף בסקר של מדינת ישראל.

מה קורה כשהאזרח אינו מעוניין להשתתף בסקר הלמ"ס

הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012

לפני כחודש קיבלו רונן ומלכי מכתב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובו התבשרו כי נבחרו להשתתף בסקר הוצאות משק הבית. במכתב צוין כי תוצאות הסקר משמשות כאחד המרכיבים העיקריים לחישוב מדד המחירים לצרכן. למרות זאת, רונן ומלכי העדיפו שלא לחשוף את הוצאותיהם. "אין לנו סודות, אנחנו משלמים מס כחוק ואין לנו כלום מתחת לבלטה, אבל אנחנו מעדיפים לשמור על פרטיותנו", אומרת מלכי ל'בשבע'. ראוי לציין כי למשתתף בסקר מדובר בכאב ראש לא קטן. המשתתף מקבל חוברת בה הוא נדרש לתעד במשך כשבועיים את קניותיו ולצרף קבלות. כמו כן עליו להקדיש זמן לענות על שאלות הסוקרת מטעם הלמ"ס, וכל זאת ללא תמורה.

לאחר כשבוע הגיעה סוקרת לביתם, ובנם של בני הזוג, שלא היו באותה עת בבית, הודיע בנימוס כי הם אינם מעוניינים להשתתף בסקר. ימים בודדים לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב ובו צוין כי הסקר מתבצע על פי פקודת הסטטיסטיקה המחייבת לשתף פעולה. וכי "חובת מסירת המידע, על פי דין גוברת על איסור הפגיעה בפרטיות הקבוע בחוק". עוד באותו היום הגיעה שוב הסוקרת לביתם. "בעיניי זו פגיעה בזכות הבסיסית שלי כאזרח לפרטיות", טוענת מלכי.

ח"כ אורי אריאל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אומר ל'בשבע' כי אכן מדובר בחוק אנכרוניסטי וכי אם תעלה הצעה לתיקון החוק הוא יתמוך בה. עם זאת, מציין אורי אריאל כי למיטב ידיעתו בפועל לא ננקטות פעולות אכיפה נגד מי שמתנגדים בתוקף להשתתף בסקר.

עו"ד שרון נגארי, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי בלמ"ס, אומרת ל'בשבע': "עבודת הלמ"ס מתבצעת בנקודת שיווי המשקל שיצר המחוקק בין הצורך בביצוע יעיל של עבודת הלשכה על פי החוק מחד, ובין זכותו של הפרט לפרטיות מאידך. במאזן זה קבע המחוקק כי הלשכה מוסמכת לדרוש דיווח על הנתונים שנתבקשו מכוח פקודת הסטטיסטיקה, וכנגד זאת מוטלת על הלמ"ס חובת שמירת סודיות מוחלטת על הנתונים שנאספו מכוח הפקודה.
"הסקרים הרבים והשונים שעורכת הלמ"ס נבנו במטרה לשקף את המצב לאשורו, ולכן ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של הציבור, ולהבנתו שההשתתפות בסקרי הלמ"ס מאפשרת קבלת החלטות מושכלות ומאוזנות המבוססות על נתונים אמיתיים ומלאים, על ידי הרשות המחוקקת ועל ידי הרשות המבצעת במדינה.
"אבקש להוסיף, כי הלמ"ס איננה ממהרת להשתמש בסמכויות האכיפה הנתונות בידה כנגד נדגמים פרטיים, בשל העדפתנו לזכות בשיתוף פעולה ציבורי מתוך הבנת הציבור את החשיבות החברתית שבהשתתפות בסקרים, ולא מתוך חשש מענישה פלילית".

הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012
הכתבה סרבני סקרים - בשבע עיניים , שמואל אדלמן , יולי 2012

כיצד אגרום לכך שסוקרי הלמ"ס יפסיקו להטריד אותי?

 שאלה ותשובה מאתר lawforum

שאלה

לאחרונה מטרידים אותי בבקשות חוזרות ונשנות לענות על סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הוצאות משק הבית.
דופקים לי בדלת ולא מרפים , משאירים לי פתקים בדלת שיבואו לבקר אותי שוב, אני נמנע מלהיות בבית כדי שלא אצטרך להתמודד עם דפיקות הסוקר  וכ"ו
אינני מעוניין ואינני מתכוון לענות על שום סקר כי אני רואה בכך פגיעה קשה בפרטיותי, על אף שמירת הסודיות שמחוייבת הלשכה.
שאלותיי: כיצד אגרום לכך שהסוקרים יפסיקו להטריד אותי?
מה יעשו לי אם אמשיך להתחמק או שאסרב במפורש לענות על הסקר? 
תודה,מ'

תשובה

מ' שלום,

(1) פקודת הסטטיסטיקה מחייבת אותך למסור ללשכה מידע הנחוץ ללשכה, לשם ביצוע הסקרים הסטטיסטיים מטעמה. ללשכה אכן קיימת סמכות להגיע לביתך, לדפוק על דלתך ולחייב אותך לענות על שאלון מטעמה. חשוב להדגיש לעניין זה כי, הלשכה מחויבת לשמור בסודיות את המידע שנמסר על ידך.
(2) באם תבחר לסרב במפורש למסור את המידע ו/או לענות על השאלון הדבר עלול להיחשב כעבירה פלילית, שבגינה קיים עונש מאסר של שלושה חודשים.

במקרה גם אני שלשום נדרשתי על ידי הלשכה לענות על מספר שאלות (וזאת כמו בכל שנה). הסקר אורך כמה דקות בלבד ולכן אני ממליץ אכן לשתף פעולה בעניין.

הסוקר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחפש את א'

אוקטובר 2012 - שובו של הסוקר האובססיבי

אמש בשעה 20:00 ללשכה הסטטיסטית היה משעמם,היום בצהריים גם...

******

- הסוקר מלישכת הסטטיסטיקה"- כוח אדם" [SBC]
סיפור בלשי מטומטם

- לפני שבועיים -


באותו ערב , כשהוסקר מלשכת הסטיסטיקה,התדפק על דלתי,מאחורי הדלת הוא מוודא את זהותי ,בעודו משתמש בשם כינוי שבו הזדהתי לפני שנתיים ,כשהלנתי מפני מבקר המדינה אודות רשות מקומית בצפון הארץ,הנחשבת לבירת הנגב שם הרשות מתחיל בכ' ומסתיים בל', ובה התגוררתי עד לטרנספר שעשו לי ולילדיי כדי לסתום לי את הפה.בנוסף לתפירת תיקים" שרודפים אותי עד עצם היום הזה.

אתמול בצהריים הסוקר חזר כפי שהבטיח שיחזור ...
התעלמתי מצלצול הפעמון בדלת ,
בערב כשלא הייתי מוכנה ,הוא הפתיע וחזר שוב...
בקשתי ממנו שימתין לי למטה ומיד ארד אליו ,אני מודה שכבר דיי ,הסתקרנתי לגלות ,מה האובססיה של הסוקר...

הסוקר הציג בפניי תעודה מזהה ואת הלפטפופ שבו מצוייינים פרטים מזהים אודותיי וכמובן בשם הכינוי שבו הזדהתי בתלונה למבקר המדינה בשנת 2010.
נתון שהבהיר לי שאת המידע אודותיי הסוקר לא קיבל ממשרד הפנים.

הסוקר לא הכחיש שהמידע נאסף מרשום אוכלוסין בעירייה.

מה ההגיון שאותה רשות שסילקה אותי לפני שנתיים מרשותה ולא מפסיקה לרדוף אותי גם כשאני לא נמצאת ברשותה ,מזה שנתיים מעניין אותה מאוד מה אני עושה כשאני לא מתגוררת ברשותה ...אגב בתפירת התיקים שהרשות תופרת לי גם היא משתמשת בכינוי בטעות ומסגירה את עצמה בכוונותיה הזדוניות.

השאלון הקצר שהייתי אמורה לענות : האם אני מחפשת עבודה וכמה זמן אני משקיעה אם בכלל לחפש עבודה

עניתי לו : בשביל שאלה מטומטמת כזאת ,אתה מגיע אלי כבר בפעם השלשית מבזבז דלק על חשבון משלם המיסים,הרי יכולת לגשת ללשכת עבודה ולברר ...

אמש בשעה 20:00 ללשכה הסטטיסטית היה משעמם,היום בצהריים גם...

החלטתי לשנות אסטרטגיה: אתמול בערב כשהתקשרו אלי מהלשכה לסטטיסטיקה בטלפון לוודא שהסוקר הטרדן לא שכח לשאול אותי את כל השאלות המטומטמות....

המטלפן מעבר לקוו ,מזדהה כדירקטור של הלשכה: שלום, האם אני מדבר עם א' הוא שואל?
החלטתי שאטמון לו מלכודת, מאחר וחשדי כלפי הרשות המקומית שאינה מרפה ממני ורודפת אותי ,היא הרשות הוציאה כנגדי לאחרונה צוו עיקוב יציאה מהארץ וממילא הוא לא רואה אותי דרך הטלפון[אני מקווה]

עניתי לו א' כבר לא גרה בארץ היא היגרה לחו"ל.

מאחר והוא כנראה יודע שיש לי צוו עיקוב יציאה מהארץ,תשובתי הפתיע אותו הוא מנסה לשכנע אותי שאני טועה וזה לא יתכן..

הבנתי,שאני עומדת בפני מלחמת התשה" ,החלטתי לעבור לתוכנית ב'- ל" סכסך בינהם- " ובטרמינולוגיה שלהם " הפרד ומשול" . הבהרתי לו שהסוקר הסגיר אותם והתוודע לפני שהם בעצם משרד חקירות והוא בלש הנשלח מטעם הרשות המציקה שאינה מרפה ממני אף שאיני מתגוררת ברשותה מזה כשלוש שנים...
האויב מעבר לקוו הרגיש כמעה מובס הבין שההגנה הכי טובה היא התקפה התנפל עליי באיומים המבהירים לי שאיני אזרחית טובה מאחר ואיני משתפת איתו פעולה כחוק.
איך אתה דורש ממני להיות אזרחית טובה כשאתה מתקשר אליי ממספר חסום ?
ובמחשבה שנייה החלטתי להיות אזרחית טובה יותר ,הצעתי לו שאתן לו בתמורה את שכנתי שהיא משועממת ומאוד אוהבת שסוקרים מהלישכה הסטטיסטית סוקרים אותה.
אפילו הייתי נדיבה להציע בתמורה שתיי שכנות פר ?
אך הוא בשלו ,רק את א' הוא רוצה לסקור

לא א' ,לא סוקר..

הזהרתי אותו שאם יתקשר אלי שוב אתלונן במישטרה על הטרדה וניתקתי את הטלפון...

למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים

 הכתבה לא מילאתם סקר למ"ס? אתם עלולים להיעצר , אסף ברגרפרוינד , הארץ , יוני 2004

לפני כחודש, כאשר ג' ור' - בני זוג ממרכז הארץ - קיבלו מכתב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבו נמסר להם כי סוקר מטעמה עתיד לבקר בביתם בימים הקרובים ועליהם לשתף איתו פעולה ולחשוף בפניו את ההוצאות היומיות שלהם, הם לא התייחסו למכתב יותר מדי ברצינות.

כעבור שבועיים, בשעת צהריים מאוחרת, הופתעו בני הזוג כשעל מפתן ביתם התייצב סוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסוקר החזיק בידיו חוברת לא דקה במיוחד, שאותה הגיש לבני הזוג, והודיע להם כי במהלך 15 הימים הקרובים עליהם לרשום כל הוצאה יומית שיש להם - מהקטנה עד הגדולה ביותר.

"אתה לא רציני", אמר לו ר', "מדובר פה בפגיעה בפרטיות שלי, למה שאני אספק לך נתונים אישיים שכאלה?". לדברי ר', הסוקר הבטיח כי אין לו ממה לדאוג. "הוא הציג לי את החוברת והראה לי שכתוב עליה שמדובר במידע סודי, שהם משתמשים בו לצרכים שלהם ולא מעבירים לאף גוף אחר".

ר' לא השתכנע ולדבריו, התקשה להבין מדוע לאחר יום עבודה שנמשך בין 12-10 שעות, עליו למלא שאלון מורכב בנוגע להוצאות הפרטיות שלו ושל אשתו. ר' הודיע לסוקר כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה. בשלב זה, נראה שסבלנותו של הסוקר גם היא פקעה, והוא הודיע לבני הזוג ההמומים כי אם לא ימלאו את השאלון, "הוא יכול לבוא בפעם הבאה עם שוטר", כך לדבריהם.

מתברר כי איומו של הסוקר אינו איום סרק. על-פי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972, כל אזרח שנבחר בצורה אקראית למסור פרטים במסגרת שאלון שנשלח אליו חייב לספק את כל הפרטים, ובמידה והוא סירב או מסר במודע פרטים כוזבים, הוא עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר של עד שלושה חודשים. לדברי אריה אהרון, מנהל אגף בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "האוכלוסייה בישראל בדרך כלל משתפת פעולה עם הסוקרים. אנשים שמסרבים לענות על השאלון הם בערך 5%-4% מבין אלה שאנו פונים אליהם". לדברי אהרון, "בעקבות פעולות שכנוע שלנו, בדרך כלל גם הם לבסוף משתפים פעולה". אהרון מדגיש: "המטרה שלנו היא שהאזרח ימסור מידע אמין ואנחנו זקוקים לשיתוף פעולה של האזרחים. לכן, רק במקרים נדירים אנו מגישים תלונה למשטרה".

לדבריו, ישנה חשיבות גדולה להצגת תשובות מדויקות בשאלונים, מכיוון שהמידע שעולה בסקרים - בנוגע להוצאות של משקי הבית - מהווה את הבסיס לקביעת מדד המחירים לצרכן שמתפרסם מדי חודש. למדד יש השפעה רבה על הפעילות הכלכלית הישראל - בקביעת שערי החליפין של המטבע, הבורסה ושיעורי הריבית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה מדי שנה ל-25 אלף משקי בית ולעסקים עם סקרים מסוגים שונים. "כל אדם שנבחר מייצג ציבור שלם של אנשים שדומים לו", אומר אהרון, "ולכן, סירובו לענות על השאלות פוגע בכל אותו ציבור שהוא מייצג וביכולתו להשפיע על מדד המחירים לצרכן".

במקרה של בני הזוג י' ופ', בשנות ה-20 לחייהם, שנדרשו באחרונה על-ידי סוקרי הלשכה למלא את דו"ח ההוצאות היומיות שלהם, מתברר שהבחירה דווקא היתה מקרית. י' מספר על סוקרת שהתדפקה על דלתו ולאחר שהסביר לה כי המכתב שנשלח היה מיועד למשפחה שגרה בדירה לפניו, אמרה לו הסוקרת כי "זה לא נורא, העיקר שאתם בבית".

לדבריו, במשך שלושה שבועות הגיעה אליהם הסוקרת הביתה, ובמשך כ-20 דקות סייעה להם למלא את דו"ח ההוצאות. "למען האמת, מכיוון שלא היה לי כוח לשמור את כל הקבלות של ההוצאות היומיות שלי ושל בן זוגי, ובמיוחד כשנדרשתי להביא קבלה על כל יוגורט שקניתי, נאלצתי להמציא מהראש את הוצאות השונות. בכל אופן, מדויק זה לא היה", נזכר י'.

לדברי אהרון, השאלות שעליהן מתבקשים האזרחים לענות בסקר הם סבירות. "הסוקרים גם עוזרים לאזרחים למלא את השאלון", הוא אומר.

מעיון בשאלון הדומה לזה שהונח על שולחנם של ג' ור' עולה, כי מילוי השאלון הוא משימה יומית לא קלה.

על פי הההוראות, על הנשאלים לרשום בצורה מדויקת כל הוצאה יומית שהוציאו, היכן הם הוציאו אותה ומה סוג המצרכים שרכשו.

כך למשל, אם אחד מבני הזוג רכד במכולת השכונתית מוצרים בסכום של כ-100 שקל, עליו לרשום במדויק אלו מצרכים רכש ומה המחיר הספציפי של כל מוצר. עליו לרשום בנפרד את מחירה של כיכר הלחם ושל העוף הקפוא - שיש גם לפרט במדויק מה משקלו - ובנוסף, עליו לציין היכן המצרכים נרכשו - במכולת, בשוק או ברשת שיווק.

גם מקומם של דמי הכיס שמקבלים ילדי הנשאלים - לא נשכח. על פי ההוראות, על ההורים לרשום מה רכשו ילדיהם באמצעות דמי הכיס שקיבלו - כמו כרטיס קולנוע, משחק למחשב או ספר - ולציין את היום המדויק שהילד ביצע את הרכישה. בנוסף, אם הנשאלים רכשו מוצר בהנחה מסוימת עליהם לרשום את המחיר המלא ובנוסף, את המחיר לאחר הנחה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסת במלוא הרצינות לשאלונים שממלאים אזרחי המדינה בסקרים.

את מידת הרצינות ואת הצורך בקבלת נתונים מלאים ומדויקים מהאזרחים ניתן להעריך רק לאחר שקוראים את סעיף 4) 21) לפקודת הסטטיסטיקה. לפי סעיף זה, ניתן להטיל עונש של שלושה חודשי מאסר לא רק על מי שמסרב למלא את השאלון, אלא גם על כל אזרח שקיבל את השאלון והחליט לכתוב או לצייר עליו פרטים שהוא לא נשאל עליהם, שהם בבחינת "מגונים, מתועבים מעליבים או מחללי קודש".