הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים
הכתבה
לא מילאתם סקר למ"ס? אתם עלולים להיעצר , אסף ברגרפרוינד , הארץ , יוני 2004
לפני כחודש, כאשר ג' ור' - בני זוג ממרכז הארץ - קיבלו מכתב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבו נמסר להם כי סוקר מטעמה עתיד לבקר בביתם בימים הקרובים ועליהם לשתף איתו פעולה ולחשוף בפניו את ההוצאות היומיות שלהם, הם לא התייחסו למכתב יותר מדי ברצינות.
כעבור שבועיים, בשעת צהריים מאוחרת, הופתעו בני הזוג כשעל מפתן ביתם התייצב סוקר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסוקר החזיק בידיו חוברת לא דקה במיוחד, שאותה הגיש לבני הזוג, והודיע להם כי במהלך 15 הימים הקרובים עליהם לרשום כל הוצאה יומית שיש להם - מהקטנה עד הגדולה ביותר.
"אתה לא רציני", אמר לו ר', "מדובר פה בפגיעה בפרטיות שלי, למה שאני אספק לך נתונים אישיים שכאלה?". לדברי ר', הסוקר הבטיח כי אין לו ממה לדאוג. "הוא הציג לי את החוברת והראה לי שכתוב עליה שמדובר במידע סודי, שהם משתמשים בו לצרכים שלהם ולא מעבירים לאף גוף אחר".
ר' לא השתכנע ולדבריו, התקשה להבין מדוע לאחר יום עבודה שנמשך בין 12-10 שעות, עליו למלא שאלון מורכב בנוגע להוצאות הפרטיות שלו ושל אשתו. ר' הודיע לסוקר כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה. בשלב זה, נראה שסבלנותו של הסוקר גם היא פקעה, והוא הודיע לבני הזוג ההמומים כי אם לא ימלאו את השאלון, "הוא יכול לבוא בפעם הבאה עם שוטר", כך לדבריהם.
מתברר כי איומו של הסוקר אינו איום סרק. על-פי הוראות פקודות הסטטיסטיקה מ-1972, כל אזרח שנבחר בצורה אקראית למסור פרטים במסגרת שאלון שנשלח אליו חייב לספק את כל הפרטים, ובמידה והוא סירב או מסר במודע פרטים כוזבים, הוא עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר של עד שלושה חודשים. לדברי
אריה אהרון, מנהל אגף בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "האוכלוסייה בישראל בדרך כלל משתפת פעולה עם הסוקרים. אנשים שמסרבים לענות על השאלון הם בערך 5%-4% מבין אלה שאנו פונים אליהם". לדברי אהרון, "בעקבות פעולות שכנוע שלנו, בדרך כלל גם הם לבסוף משתפים פעולה". אהרון מדגיש: "המטרה שלנו היא שהאזרח ימסור מידע אמין ואנחנו זקוקים לשיתוף פעולה של האזרחים. לכן, רק במקרים נדירים אנו מגישים תלונה למשטרה".
לדבריו, ישנה חשיבות גדולה להצגת תשובות מדויקות בשאלונים, מכיוון שהמידע שעולה בסקרים - בנוגע להוצאות של משקי הבית - מהווה את הבסיס לקביעת מדד המחירים לצרכן שמתפרסם מדי חודש. למדד יש השפעה רבה על הפעילות הכלכלית הישראל - בקביעת שערי החליפין של המטבע, הבורסה ושיעורי הריבית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה מדי שנה ל-25 אלף משקי בית ולעסקים עם סקרים מסוגים שונים. "כל אדם שנבחר מייצג ציבור שלם של אנשים שדומים לו", אומר אהרון, "ולכן, סירובו לענות על השאלות פוגע בכל אותו ציבור שהוא מייצג וביכולתו להשפיע על מדד המחירים לצרכן".
במקרה של בני הזוג י' ופ', בשנות ה-20 לחייהם, שנדרשו באחרונה על-ידי סוקרי הלשכה למלא את דו"ח ההוצאות היומיות שלהם, מתברר שהבחירה דווקא היתה מקרית. י' מספר על סוקרת שהתדפקה על דלתו ולאחר שהסביר לה כי המכתב שנשלח היה מיועד למשפחה שגרה בדירה לפניו, אמרה לו הסוקרת כי "זה לא נורא, העיקר שאתם בבית".
לדבריו, במשך שלושה שבועות הגיעה אליהם הסוקרת הביתה, ובמשך כ-20 דקות סייעה להם למלא את דו"ח ההוצאות. "למען האמת, מכיוון שלא היה לי כוח לשמור את כל הקבלות של ההוצאות היומיות שלי ושל בן זוגי, ובמיוחד כשנדרשתי להביא קבלה על כל יוגורט שקניתי, נאלצתי להמציא מהראש את הוצאות השונות. בכל אופן, מדויק זה לא היה", נזכר י'.
לדברי אהרון, השאלות שעליהן מתבקשים האזרחים לענות בסקר הם סבירות. "הסוקרים גם עוזרים לאזרחים למלא את השאלון", הוא אומר.
מעיון בשאלון הדומה לזה שהונח על שולחנם של ג' ור' עולה, כי מילוי השאלון הוא משימה יומית לא קלה.
על פי הההוראות, על הנשאלים לרשום בצורה מדויקת כל הוצאה יומית שהוציאו, היכן הם הוציאו אותה ומה סוג המצרכים שרכשו.
כך למשל, אם אחד מבני הזוג רכד במכולת השכונתית מוצרים בסכום של כ-100 שקל, עליו לרשום במדויק אלו מצרכים רכש ומה המחיר הספציפי של כל מוצר. עליו לרשום בנפרד את מחירה של כיכר הלחם ושל העוף הקפוא - שיש גם לפרט במדויק מה משקלו - ובנוסף, עליו לציין היכן המצרכים נרכשו - במכולת, בשוק או ברשת שיווק.
גם מקומם של דמי הכיס שמקבלים ילדי הנשאלים - לא נשכח. על פי ההוראות, על ההורים לרשום מה רכשו ילדיהם באמצעות דמי הכיס שקיבלו - כמו כרטיס קולנוע, משחק למחשב או ספר - ולציין את היום המדויק שהילד ביצע את הרכישה. בנוסף, אם הנשאלים רכשו מוצר בהנחה מסוימת עליהם לרשום את המחיר המלא ובנוסף, את המחיר לאחר הנחה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסת במלוא הרצינות לשאלונים שממלאים אזרחי המדינה בסקרים.
את מידת הרצינות ואת הצורך בקבלת נתונים מלאים ומדויקים מהאזרחים ניתן להעריך רק לאחר שקוראים את סעיף 4) 21) לפקודת הסטטיסטיקה. לפי סעיף זה, ניתן להטיל עונש של שלושה חודשי מאסר לא רק על מי שמסרב למלא את השאלון, אלא גם על כל אזרח שקיבל את השאלון והחליט לכתוב או לצייר עליו פרטים שהוא לא נשאל עליהם, שהם בבחינת "מגונים, מתועבים מעליבים או מחללי קודש".
