פגיעה חמורה בפרטיות: המדינה קונה את המידע שלכם מחברות הסלולר , עומר כביר ואלירן מלכי , 22.11.15 , כלכליסט
מסמך התקשרות של הלמ"ס עם רמי לוי תקשורת חושף כיצד המדינה רוכשת מחברות הסלולר מאגרים של מספרי טלפון ומספרי זהות כדי לאפשר מעקב. הלמ"ס: "פעלנו כחוק"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רוכשת בדרך קבע מחברות הטלפון והסלולר מאגרי מידע שבהם משויכים מספרי הטלפון של לקוחותיהן למספרי תעודות הזהות שלהם, תוך פגיעה חמורה בפרטיות הלקוחות, כך חושף "כלכליסט".
דוגמה לכך ניתן לראות בבקשת פטור ממכרז שהגישה הלמ"ס לצורך התקשרות עם חברת הסלולר של רמי לוי. בבקשה נכתב כי הלמ"ס מבקשת לרכוש "קבצים של מספרי טלפון של מנויים" בהיקף של 9,300 שקל בשנה. בדברי ההסבר לבקשה פורט כי הדבר נעשה "לשם איתור נדגמים שלא נמצאו בכתובות המרשם".
בקשת הפטור המדוברת אמנם מתייחסת להתקשרות עם רמי לוי, ואולם ללמ"ס יש התקשרויות דומות עם כל חברות הטלפון והסלולר בישראל, ובראשן בזק, סלקום, פלאפון, גולן טלקום ו־HOT. על פי החוק, לחברות הטלפון אסור להעביר, ובטח שלא למכור, פרטים אישיים של לקוחותיהן לצד שלישי. הלמ"ס מהווה יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ונועדה לאסוף ולנתח מידע סטטיסטי על מדינת ישראל כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
"חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת היא ספק יחיד, כמו כל חברת טלפון אחרת בתחומה", מוסבר הצורך בפטור ממכרז, "רק לחברת הטלפון איתה התקשרות הלקוחות קיימת אפשרות השיוך בין מספר טלפון ותעודת הזהות. אין גוף במשק שיוכל לקשר בין מספר תעודת הזהות לבין מספר הטלפון, למעט חברת רמי לוי תקשורת שבה מנוי הפרט”.
בתגובה לפניית "כלכליסט", בלמ"ס טענו כי רכישת המידע מחברות הסלולר נעשה לפי החוק. בלשכה טוענים כי הדבר נעשה בהתאם לסעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה, המסמיך את הלמ"ס לקבל מכל גורם מידע שדרוש לצורך השלמת סטטיסטיקה.
ואולם, לדברי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות עו"ד יהונתן קלינגר, הסעיף המדובר לא מאפשר ללמ"ס לאסוף מידע מסוג זה. "סעיף 15 לפקודת הסטטיסטיקה מדבר על מידע סטטיסטי ולא על מידע מזהה, ולכן הסתמכות עליו לא יכולה להועיל ללמ"ס", הוא הסביר ל"כלכליסט".
"עצם העובדה שההתקשרויות מבוצעות באמצעות פטור ממכרז, כלומר עסקה כלכלית, מראה כי זאת לא הדרך הנכונה", הוסיף קלינגר. "אם יש להם גישה לפי סעיף 15, הם היו יכולים לבוא לרמי לוי ולחייב אותו למסור להם את הנתונים. אם יש להם סמכות בחוק לבקש את המידע - זה אבסורד להניח שהם ישלמו עליו".
קלינגר אמר כי חוק נתוני תקשורת מאפשר לרשויות ממשלתיות לקבל מידע אישי על אזרחים, אבל ציין כי ללמ"ס אין אפשרות להסתמך עליו. לטענתו, "בחוק קבועות כמה רשויות שיכולות לבצע פעולה מסוג זה. הסטטיסטיקאי הממשלתי אינו אחד מהם".
גם לו היה מוסדר הדבר בחוק עדיין יש מקום לבקר את איסוף המידע. נוהג שבמסגרתו חברות פרטיות מוכרות לממשלה פרטים אישיים של לקוחותיהן, מבלי הסכמת ואפילו ידיעת הלקוחות, מהווה פגיעה לא מוצדקת בפרטיותם של אותם לקוחות, שיש להניח שרבים מהם לא ישמחו לדעת שמספר הטלפון האישי שלהם מועבר לידיו של פקיד ממשל. בנוסף, נראה שזה לא ראוי שחברה פרטית תתעשר בזכות מכירת מאגרי מידע של לקוחותיה, בין אם לגורם פרטי אחר ובין אם לרשויות מדינה.
מרמי לוי נמסר בתגובה: "על פי חוק, אנחנו חייבים לתת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים. אני גובה את הסכום שפלאפון מחייבים אותי על משיכת הנתונים מהם. מדובר בסכום של בערך 800 שקל בחודש”.
ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.
מסמך התקשרות של הלמ"ס עם רמי לוי תקשורת חושף כיצד המדינה רוכשת מחברות הסלולר מאגרים של מספרי טלפון ומספרי זהות כדי לאפשר מעקב. הלמ"ס: "פעלנו כחוק"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רוכשת בדרך קבע מחברות הטלפון והסלולר מאגרי מידע שבהם משויכים מספרי הטלפון של לקוחותיהן למספרי תעודות הזהות שלהם, תוך פגיעה חמורה בפרטיות הלקוחות, כך חושף "כלכליסט".
דוגמה לכך ניתן לראות בבקשת פטור ממכרז שהגישה הלמ"ס לצורך התקשרות עם חברת הסלולר של רמי לוי. בבקשה נכתב כי הלמ"ס מבקשת לרכוש "קבצים של מספרי טלפון של מנויים" בהיקף של 9,300 שקל בשנה. בדברי ההסבר לבקשה פורט כי הדבר נעשה "לשם איתור נדגמים שלא נמצאו בכתובות המרשם".
בקשת הפטור המדוברת אמנם מתייחסת להתקשרות עם רמי לוי, ואולם ללמ"ס יש התקשרויות דומות עם כל חברות הטלפון והסלולר בישראל, ובראשן בזק, סלקום, פלאפון, גולן טלקום ו־HOT. על פי החוק, לחברות הטלפון אסור להעביר, ובטח שלא למכור, פרטים אישיים של לקוחותיהן לצד שלישי. הלמ"ס מהווה יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ונועדה לאסוף ולנתח מידע סטטיסטי על מדינת ישראל כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
"חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת היא ספק יחיד, כמו כל חברת טלפון אחרת בתחומה", מוסבר הצורך בפטור ממכרז, "רק לחברת הטלפון איתה התקשרות הלקוחות קיימת אפשרות השיוך בין מספר טלפון ותעודת הזהות. אין גוף במשק שיוכל לקשר בין מספר תעודת הזהות לבין מספר הטלפון, למעט חברת רמי לוי תקשורת שבה מנוי הפרט”.
בתגובה לפניית "כלכליסט", בלמ"ס טענו כי רכישת המידע מחברות הסלולר נעשה לפי החוק. בלשכה טוענים כי הדבר נעשה בהתאם לסעיף 15 בפקודת הסטטיסטיקה, המסמיך את הלמ"ס לקבל מכל גורם מידע שדרוש לצורך השלמת סטטיסטיקה.
ואולם, לדברי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות עו"ד יהונתן קלינגר, הסעיף המדובר לא מאפשר ללמ"ס לאסוף מידע מסוג זה. "סעיף 15 לפקודת הסטטיסטיקה מדבר על מידע סטטיסטי ולא על מידע מזהה, ולכן הסתמכות עליו לא יכולה להועיל ללמ"ס", הוא הסביר ל"כלכליסט".
"עצם העובדה שההתקשרויות מבוצעות באמצעות פטור ממכרז, כלומר עסקה כלכלית, מראה כי זאת לא הדרך הנכונה", הוסיף קלינגר. "אם יש להם גישה לפי סעיף 15, הם היו יכולים לבוא לרמי לוי ולחייב אותו למסור להם את הנתונים. אם יש להם סמכות בחוק לבקש את המידע - זה אבסורד להניח שהם ישלמו עליו".
קלינגר אמר כי חוק נתוני תקשורת מאפשר לרשויות ממשלתיות לקבל מידע אישי על אזרחים, אבל ציין כי ללמ"ס אין אפשרות להסתמך עליו. לטענתו, "בחוק קבועות כמה רשויות שיכולות לבצע פעולה מסוג זה. הסטטיסטיקאי הממשלתי אינו אחד מהם".
גם לו היה מוסדר הדבר בחוק עדיין יש מקום לבקר את איסוף המידע. נוהג שבמסגרתו חברות פרטיות מוכרות לממשלה פרטים אישיים של לקוחותיהן, מבלי הסכמת ואפילו ידיעת הלקוחות, מהווה פגיעה לא מוצדקת בפרטיותם של אותם לקוחות, שיש להניח שרבים מהם לא ישמחו לדעת שמספר הטלפון האישי שלהם מועבר לידיו של פקיד ממשל. בנוסף, נראה שזה לא ראוי שחברה פרטית תתעשר בזכות מכירת מאגרי מידע של לקוחותיה, בין אם לגורם פרטי אחר ובין אם לרשויות מדינה.
מרמי לוי נמסר בתגובה: "על פי חוק, אנחנו חייבים לתת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים. אני גובה את הסכום שפלאפון מחייבים אותי על משיכת הנתונים מהם. מדובר בסכום של בערך 800 שקל בחודש”.
ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.
